מחוברים לשימור בסיורים
לצערנו, כל מורי הדרך, או מסיירים, מכירים את החוויה המפוקפקת הזו: מגיעים לאתר היסטורי, מבנה שמור, אתר זיכרון, פסל סביבתי ועוד, אבל למרבה האכזבה – מגלים שיש במקום כמויות אשפה שלא היו מביישות מדינות עולם שלישי – שלטים שבורים ולא מתוחזקים; גרפיטי על אנדרטאות ועל מבנים היסטוריים; צמחים וקוצים שמכסים את המבנים והאתרים במסלולי הטיולים.
אם כן, מה ניתן לעשות?
מיזם מחוברים לשימור המקום יוזם שיתופי פעולה עם מורי דרך. בחינוך לשמירה על הסביבה ועל המורשת המוחשית, במהלך הטיול יוצרים פעילות קבוצתית חינוכית: מנקים ומצלמים לפני ואחרי הניקיון; מצלמים ומדווחים על שלטים מוזנחים, שבורים, או חסרים; מדווחים על ואנדליזם וגם על מבנים שדורשים תיקון ושימור.
על אף שזה נראה כיום חלום באספמיה – ההיסטוריה שלנו מלמדת שניתן לעשות שינוי תודעתי בקרב הציבור בכל הנוגע ליחס למבנים ואתרים היסטוריים. בראשית שנותיה של המדינה, לקטוף פרחי בר היה דבר נפוץ. ואולם פעילות חינוכית ציבורית, לצד צעדי חקיקה, הביאו להפסקת התופעה. באופן דומה, יש להפסיק להתייחס ללכלוך ולמפגעים כגזירה משמים, ולהתחיל ביוזמות ציבוריות ובטיפול עומק בבעיה.