חציבות בחוף / אכזיב

ציר הזמן

• המאה ה-1 לפנה"ס: עם שינוי טכנולוגיות הבנייה, החוף הופך למחצבת ענק של אבני גזית (כורכר) לבניית בתי העיר אכזיב הרומית והמתקנים סביבה. החופרים מנצלים את פני המים כדי להקל על ניתוק גושי הסלע. השקעים שנותרו לאחר חציבת האבנים מוסבים בחלקם לבריכות גידול דגים הכוללות תעלות הזנה המזרימות מים נקיים עם גלי הים.
• המאות ה-12-13: הצלבנים מקימים על תל באכזיב את המצודה והיישוב הכפרי "קסאל אימברט". החציבות בחוף מתחדשות במרץ רב לצורך הפקת אבני בנייה מסיביות לביצור המצודה. תעלות מסוימות בסלע מועמקות כדי לשמש כמזח עגינה מוגן לסירות דיג ואספקה קטנות.
• 1948 עד שנות ה-50: לאחר מלחמת העצמאות ונטישת הכפר הערבי א-זיב, מתיישב במקום אלי אביבי. החציבות העתיקות בקו המים, שסבלו לאורך המאות משחיקת גלי הים, הופכות לחלק מהנוף האישי של "מדינת אכזיב". בריכות הסלע החצובות הופכות לבריכות שחייה טבעיות המושכות אליהן אנשי רוח, אמנים ומטיילים.
• שנות ה-80 ואילך: רשות העתיקות, בשיתוף אוניברסיטאות בארץ ובעולם, עורכות סקרים תת-ימיים בגזרת אכזיב-ראש הנקרה. החציבות ממופות באופן דיגיטלי, ונחקר הקשר הישיר ביניהן לבין שינויי מפלס הים התיכון לאורך אלפי השנים האחרונות. המקום מוכרז כחלק מגן לאומי מוגן.