אל סאמרייה / רגבה

ציר הזמן

• המאה ה-3 לפני הספירה-המאה ה-4 לספירה (התקופה ההלניסטית והרומית):: ראשית ההתיישבות באתר מיוחסת לתקופה ההלניסטית. ממצאים ארכיאולוגיים מעידים כי במקום התפתח יישוב כפרי קטן או חווה חקלאית שנהנו מהקרבה לעיר הנמל הגדולה עכו (פטולמאיס) וממקורות המים באזור.
• המאה ה-5-המאה ה-7 לספירה:: בתקופה זו היישוב מתרחב והופך לכפר נוצרי משגשג, כחלק מתנופת הפיתוח של הגליל המערבי בתקופה הביזנטית. באתר נחשפו שרידי כנסייה ביזנטית בעלת רצפת פסיפס צבעונית וכתובות הקדשה ביוונית.
• המאה ה-7-המאה ה-13 לספירה:: לאחר הכיבוש הערבי, היישוב ממשיך להתקיים אך חלה ירידה הדרגתית בהיקפו. בתקופה הצלבנית האתר מתפקד כחלק מהעורף החקלאי של מבצר עכו.
• המאה ה-14- המאה ה-18: היישוב המיושב הופך בהדרגה לחורבה ועזובה (מכאן השם "חורבת אל-סמארייה"). האתר משמש בעיקר רועי צאן וחקלאים עונתיים באזור עכו והכפרים השכנים.
• המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20:: במהלך המאה ה-19, קבוצות של בדואים ובני שבטים (חלקם ממוצא מצרי שהגיעו עם איברהים פאשא או מהורן) מתיישבים בתוך וסביב החורבה ומקימים כפר קטן הנושא את השם אל-סמרייה.
• שנות ה-40 של המאה ה-20:: על פי סקר הכפרים המנדטורי, ערב מלחמת העצמאות התגוררו בכפר כמה מאות תושבים שעסקו בעיקר בגידולי דגנים, פירות ומרעה.
• 1948:: במהלך מבצע "בן עמי" במאי 1948, נכבש האזור על ידי חטיבת כרמלי. תושבי הכפר עזבו אותו, ומבני הכפר נהרסו בשנים שלאחר מכן.
• המחצית השנייה של המאה ה-20 ואילך::: אדמות האתר שולבו בשטחים החקלאיים של היישובים היהודיים הסמוכים - מושב שבי ציון (שהוקם ב-1938) וקיבוץ רגבה (שהוקם ב-1946).