בית ארלוזורוב / תיאטרון האהל / תל אביב יפו

ציר הזמן

• 1925: הבמאי והשחקן משה הלוי (ממייסדי "הבימה" במוסקבה) מקים בחסות ועדת התרבות של ההסתדרות את סטודיו הבמה, שהופך לתיאטרון "אהל". התיאטרון פועל ללא בית קבע, וחזרותיו נערכות בצריף רעוע ברחוב הירקון.
• 1935: התיאטרון מעלה את הצגת המופת שלו, "החייל האמיץ שווייק" בכיכובו של מאיר מרגלית. בעקבות ההצלחה והצורך באולם קבע ובמרכז תרבות לפועלי העיר, ההסתדרות מקדמת תוכנית לבניית משכן רשמי על שטח של מפעל לבני סיליקט לשעבר, בסמוך לכיכר דיזנגוף.
• 1938-1940: האדריכל אריה שרון, בוגר בית הספר באוהאוס בגרמניה, מתכנן את המבנה המרשים ברחוב בילינסון. המבנה נקרא "בית ארלוזורוב" (על שם חיים ארלוזורוב שנרצח בשנת 1933) ונחנך רשמית ב-1940 כמשכנו הקבוע של התיאטרון. חזיתו התאפיינה באדריכלות פונקצינלית מובהקת עם אלמנטים המזכירים במה ומרפסות פתוחות.
• 1943: בבניין החדש מועלה לראשונה המחזה התנ"כי "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" מאת סמי גרונימן, בתרגומו של נתן אלתרמן (בגרסתו הדרמטית, לפני שהפך למחזמר בקאמרי). המבנה הופך למוקד חיי התרבות הסוציאליסטית והכלל-עירונית בתל אביב.
• 1950: על רקע חילוקי דעות אמנותיים וניהוליים מול ההסתדרות ומול להקת השחקנים, פורש מייסד התיאטרון ומנהלו, משה הלוי, מניהול המוסד. בשנים שלאחר מכן מביימים במקום במאים אורחים, בהם מנחם גולן הצעיר.
• 1958: ההסתדרות מפסיקה את התמיכה הישירה בתיאטרון בשל קשיים תקציביים. ב-1959 שונה שם המוסד רשמית ל"אהל" בלבד, והוא מנסה לפעול כתיאטרון רפרטוארי עצמאי, אך סובל ממשברים כלכליים קשים ומירידה בכמות הקהל.
• 1969: לאחר 44 שנות פעילות שבהן הוצגו על בימת המבנה 163 הצגות שונות, התיאטרון סוגר את שעריו סופית. ההצגה האחרונה שהועלתה על הבמה בבית ארלוזורוב הייתה "בית קברות למכוניות".
• שנות ה-70 עד 2010: עם סגירת התיאטרון, האולם הפנימי שינה את פניו ושימש לצרכים שונים של ההסתדרות, כולל סטודיו למחול ואולם אירועים, אך עם השנים המבנה ננטש, הוזנח ועמד שומם בלב העיר הלבנה.
• שנות 2010 ואילך: המבנה עובר תהליך שימור קפדני ומקיף בהובלת אדריכל השימור אמנון בר אור ואדריכל הפנים משה ורד. הפרויקט כלל שחזור מדויק של חזית הבאוהאוס, דלתות העץ ההיסטוריות, האדניות והשילוט המקורי של תיאטרון "האהל". פנים המבנה הוסב למלון בוטיק עירוני ("מלון האהל") המנציח בעיצובו את עולם הבמה והתיאטרון העברי הישן.