קריית האמנים / צפת

ציר הזמן

• 1948: העיר צפת משוחררת על ידי כוחות הפלמ"ח. התושבים הערבים בורחים, והרובע הערבי הגדול בדרום-מערב העיר נותר ריק והרוס בחלקו. בשלהי השנה, קבוצה ראשונה של אמנים ישראלים בולטים, ובראשם הצייר יצחק פרנקל, מגיעה לצפת. הם מוקסמים מהאור הגלילי, הסמטאות הציוריות, בתי האבן הערביים והנוף להר מירון, ומחליטים לקבוע בה את ביתם ויצירתם. פרנקל נחשב ליוזם הרעיון ומייסד הקרייה.
• 1949-1953: ראש העיר הראשון של צפת היהודית, משה פדהצור, מרים את הכפפה ומעניק גיבוי עירוני וממשלתי מלא ליוזמה. הוא מקצה לאמנים את המבנים הערביים הנטושים תמורת התחייבות לשפצם ולגור בהם לפחות בחודשי הקיץ. בין המצטרפים הראשונים: משה קסטל, מנחם שמי, שמשון הולצמן ומרדכי אבניאל.
• 1953: האמנים מקימים את "אגודת אמני קריית האמנים בצפת" וחונכים את הגלריה הכללית במבנה "המסגד האדום" הממלוכי לשעבר. הגלריה הופכת ללב הפועם של הרובע, ומציגה תערוכות קבועות של חברי הקרייה.
• שנות ה-50-60: קריית האמנים חווה את "תור הזהב" שלה. עשרות אמנים בעלי שם עולמי קובעים בה את מושבם או מחזיקים בה בתי קיץ, בהם מרסל ינקו, נחום גוטמן, ציונה תג'ר, יוסף זריצקי ורוברט בזה. הקרייה הופכת לאטרקציה התיירותית והבוהמיינית המובילה בישראל. שגרירים, אנשי רוח, אנשי אקדמיה ותיירים מהעולם נוהרים לצפת כדי לרכוש אמנות ישראלית מקורית ישירות מסטודיו האמן. בתי הקפה ברובע הופכים למרכזי תרבות תוססים.
• שנות ה-70-80: הדור המייסד של האמנים מתבגר או הולך לעולמו. חלק מהבתים נמכרים לאנשים שאינם אמנים, והאופי הבלעדי של הרובע כמרכז יצירה מתחיל להשתנות.
• 1980-1989: חדירה הדרגתית של אוכלוסייה חרדית אל תוך גבולות הקרייה (הסמוכה לרובע היהודי העתיק). תהליך זה יוצר שינוי דמוגרפי ואורח חיים שונה, המוביל לעזיבה נוספת של אמנים חילונים, לצד ירידה מסוימת במספר המבקרים.
• שנות ה-90 ועד העשור השני של המאה ה-21: עיריית צפת והחברה לפיתוח צפת יוזמות פרויקטים לשימור המבנים ההיסטוריים בקרייה והסדרת התשתיות (ריצוף הסמטאות באבן גלילית, שילוט היסטורי וסיוע לאמנים צעירים).
• 2000-2015: הגלריה הכללית עוברת שיפוץ מקיף. לצד גלריות הציור והפיסול המסורתיות, נפתחים ברובע גלריות ליודאיקה, בתי מלאכה לזכוכית, קרמיקה ותכשיטנות. המקום ממשיל לשמש כאבן שואבת לתיירות פנים וחוץ, בייחוד במהלך ימי פסטיבל הכלייזמרים הבינלאומי של צפת.
• 2020 ואילך: פתיחת גלריות חברתיות ואירוח תערוכות מתחלפות של אמנים בני זמננו המנסים להחזיר את מעמדה כמרכז אמנות עכשווי ומשפיע.