בית הבאר "אל סעיד" / תל אביב יפו

ציר הזמן

• תחילת המאה ה-19: ראשיתו של המתחם כבית חווה חקלאית ובאר בלב פרדסי יפו. המבנה שימש כבית אחוזתה של משפחת אל סעיד, אחת המשפחות המוסלמיות המשפיעות, הוותיקות והאמידות ביותר בעיר באותה תקופה. הקומה הראשונה נבנתה בשיטות מסורתיות עם קמרונות וקירות אבן עבים.
• שלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20: עם פריחת נמל יפו ויצוא תפוזי ה-"ג'אפה", המבנה מורחב והופך לאחוזה מפוארת בת שתי קומות. הקומה השנייה בבית בהשפעת המהפכה התעשייתית עם חומרי בנייה מתקדמים שיובאו מאירופה: תקרות עץ ומסילות ברזל ("ריילסים"), חלונות קשת חצי-מעגליים, מרפסות שיש שהובאו מאיטליה, תקרות מצוירות ואריחי בטון מעוטרים.
• 1919-1938: אחד מראשי המשפחה, עאסם ביי אל-סעיד, מכהן כראש עיריית יפו, המבנה משמש כבית אחוזה של מנהיג רב-השפעה, אשר מקדם את פיתוחה של יפו ומקיים קשר ידידות ושיתוף פעולה הדוקים עם ראשי ומקימי העיר תל אביב הסמוכה.
• שנות ה-50 של המאה ה-20: בעקבות מלחמת העצמאות והשינויים הדמוגרפיים ביפו, משפחת אל-סעיד עוזבת את הנכס. המבנה הוגדר כנכס נפקדים ונמכר בהמשך לשתי משפחות יהודיות - הרצוג ומנדלסון. משפחת מנדלסון ממשיכה להחזיק בנכס לאורך עשרות השנים הבאות.
• שנות ה-90 של המאה ה-20: האזור סביב דרך שלמה הופך לאזור מוסכים ובתי מלאכה בדרום תל אביב. המבנה מוסב לצרכי מסחר ומשמש במשך תקופה ארוכה כמשכנה של חנות העיצוב המוכרת "חדרים".
• 2029-2025: המבנה נכנס לתהליך שימור מחמיר בהתאם לתוכנית שימור הנכסים של עיריית תל אביב יפו. עבודות השיחזור האדריכלי וההנדסי מבוצעות על ידי חברת ארקו ובתכנונו של אדריכל השימור נאור מימר, שהחזירו למבנה את תפארתו המקורית (כולל שחזור תקרות העץ המצוירות והרצפות המעוטרות) כהכנה להפיכתו למתחם תרבות ותעסוקה.