בית סרני / גבעת ברנר

ציר הזמן

• 1930: בגבעה החשופה מוקם מבנה הבטון הראשון של הקיבוץ. הוא מתוכנן כמבנה מבוצר בן שלוש קומות בעל קירות עבים וחלונות צרים, שנועד לשמש כעמדת הגנה ראשית וכמקלט בשעת חירום. הערבים ביישובים הסובבים מכנים אותו "קלעת אל-אביאד" (המבצר הלבן). המבנה ריכז בתוכו את הפונקציות החיוניות ביותר של המשק הצעיר : בית תינוקות, מרפאה, מזכירות, הנהלת חשבונות ודואר.
• נובמבר 1944: אנצו סרני, ממקימי גבעת ברנר, הוגה דעות ומנהיג ציוני, צונח באירופה הכבושה במסגרת שליחות חשאית של היישוב והצבא הבריטי להצלת יהודים. הוא נתפס על ידי הנאצים ונרצח במחנה הריכוז דכאו. הקיבוץ מחליט להנציח את זכרו באמצעות מפעל תרבותי רחב היקף בלב המשק.
• 2 באפריל 1946: הקיבוץ יוזם פרויקט הרחבה ושיקום מסיבי של בית הביטחון הישן והפיכתו לבית תרבות. נשיא ההסתדרות הציונית (ולימים נשיא המדינה הראשון), ד"ר חיים מויצמן, מגיע לקיבוץ ומניח את אבן הפינה להרחבת המבנה, שישנה את שמו ל"בית סרני".
• 27 בנובמבר 1947: הבניין המחודש נחנך בטקס חגיגי וממלכתי. המבנה המקורי עבר שיפוץ והרחבה אדריכלית מקיפה שתוכננה על ידי אדריכל הבאוהאוס הנודע אריה שרון. במסגרת ההרחבה נוספו למגדל השמירה ההיסטורי אגפים מודרניים: אולם עם 220 מקומות ישיבה להצגות, הקרנת סרטים ואסיפות, מרתף לתערוכות ולחוגים, ספרייה וחדר עיון. בראש המגדל מותקנים פעמון המשק וסירנה.
• 1970: בחזית בית סרני מוקם גן זיכרון מרוצף המשולב בבריכת מים. במרכזו מוצב פסל ברונזה של לוחם פצוע, מעשה ידיו של הפסל היהודי-צרפתי יעקב לוצ'נסקי, לצד אנדרטה הנושאת את שמות חללי הקיבוץ. המבנה הופך למתחם זיכרון ותרבות משולב.
• 1985: בצמוד לגב המבנה של בית סרני נבנה אולם מופעים מודרני וגדול בהרבה (בתכנונו של אדריכל הקיבוצים חנן הברון), המכיל מעל 600 מקומות ישיבה. אולם זה הופך ברבות השנים לאחד ממוקדי התרבות וההופעות המרכזיים של אזור השפלה כולו.
• המאה ה-21: המבנה מוכרז רשמית כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. בעוד אולם המופעים הגדול החדש מארח מדי שבוע אמנים, סטנדאפיסטים והצגות מכל רחבי הארץ, המבנה ההיסטורי של בית סרני עצמו עובר שימור פנימי ומשמש לאירועי תרבות קטנים, כנסים ואירועים משפחתיים של חברי הקיבוץ והסביבה.