מחנה ביל"ו / מחנה ליפקין / רחובות

ציר הזמן

• שנות ה-40 המוקדמות: במהלך מלחמת העולם השנייה, הצבא הבריטי מקים רשת של מחנות צבא באזור רחובות וביל"ו כחלק מהמערך הלוגיסטי והמבצעי שלו במזרח התיכון. המחנה משמש בעיקר כבסיס אספקה, קשר וכוחות עזר סמוך למנחת התעופה הבריטי שהיה באזור.
• מרץ-מאי 1948: עם נסיגת הבריטים, כוחות "ההגנה" וחטיבת גבעתי ההיסטורית תופסים את המחנה הבריטי. הבסיס הופך לבסיס התארגנות קריטי ויציאה לשיירות לכיוון ירושלים הנצורה במבצע נחשון, ובמהלך מלחמת העצמאות משמש כעורף הלוגיסטי של חזית הדרום.
• שנות ה-50: המחנה מקבל את השם הרשמי מחנה ביל"ו (על שם צומת ביל"ו והמושבה הסמוכה, המנציחים את תנועת ביל"ו}. הבסיס הופך לביתם של יחידות הדרכה שונות ויחידות חיר"ם (חי"ר מעולה)). לוחמי הצנחנים וגדוד 101 המיתולוגי משתמשים במתחם כנקודת הערכות לחלק מפעולות התגמול.
• שנות ה-70 עד שנות ה-90: המחנה הופך למפקדה הקבועה של חטיבות המילואים המובחרות של חטיבת הצנחנים (חטיבה 55, משחררי ירושלים) וחטיבת האש 551. משם הן יוצאות להתארגנויות במלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון הראשונה והאינתיפאדות.
• מאי 2014: בטקס רשמי במעמד שר הביטחון והרמטכ"ל, מוסב שמו של מחנה ביל"ו למחנה ליפקין, על שמו של רא"ל אמנון ליפקין-שחק (הרמטכ"ל ה-15) , אשר צמח בצנחנים ופיקד בעבר על עוצבת האש שישבה במחנה.
• 2018 ואילך: כחלק מתוכנית שוה"ם (שיווק והעתקת מחנות צבא) , נחתם הסכם בין משרד הביטחון, רשות מקרקעי ישראל ועיריית רחובות. על פי התוכנית, הבסיס עתיד להתפנות לטובת הקמת אלפי יחידות דיור, שטחי מסחר והרחבת העיר רחובות דרומה, במסגרת העתקת בסיסי צה"ל לנגב ולמתחמים משולבים.