חצר דאוד / אעבלין

ציר הזמן

• המאה ה-18-19: בימי שלטונו של דאהר אל-עומר באזור החלה בניית מתחם המגורים המבוצר למחצה - ה"חוש". המבנה אופיין בקשתות אבן רחבות, קירות עבים מאוד המבודדים מחום ומקור, ותקרה הבנוייה מקמרונות צלבים. החצר הפכה למרכז חייה של משפחת דאוד, משפחה נוצרית-קתולית נכבדת באעבלין. המתחם שימש לא רק למגורים אלא גם כמרכז חברתי וכלכלי, שבו ניהלו בני המשפחה את ענייני החקלאות הזיתים והמסחר שלהם.
• סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20: הקשר ל"קדושה מאעבלין" : בתקופה זו חיה ופעלה בכפר מריאם באווארדי (הקדושה מריאם של ישוע הצלוב). אף על פי שבית ילדותה של מריאם עצמה היה נפרד, חצר דאוד, כמרכז הקהילתי והדתי של השכונה הנוצרית העתיקה, נקשרה הדוקות לסיפורי הקהילה באותם ימים. החצר גובלת בכנסייה היוונית-קתולית העתיקה שבה הוטבלה מריאם.
• 1920-1948: במהלך שנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, חלקים מחצר דאוד שימשו כמרכז ללימוד קרוא וכתוב עבור ילדי הכפר, עוד לפני הקמת מבני החינוך המודרניים. בני משפחת דאוד, שהיו משכילים, אירחו בחצר מורים ואנשי דת. בתקופה זו נוספו למתחם אלמנטים של בנייה מנדטורית , כמו שימוש מוקדם בבטון בחלק מהתקרות ועיצוב מחדש של המרפסות והחלונות המשקיפים אל החצר הפנימית.
• 1948 ואילך: עם הקמת מדינת ישראל והתמורות הגיאופוליטיות, אעבלין קלטה תושבים רבים. חצר דאוד המשיכה לשמש למגורי המשפחה, אך עם המעבר לבנייה מודרנית מחוץ לגרעין העתיק, חלקים מהחצר ננטשו או הפכו למחסנים.
• שנות ה-80 וה-90: גוברת המודעות באעבלין ובקרב חוקרי הגליל לחשיבות הארכיטקטונית של ה"חוש" כאחד השרידים השלמים ביותר לבנייה הערבית הכפרית המסורתית בגליל.
• 2015: עם הכרזתה של מריאם באווארדי כקדושה על ידי האפיפיור פרנציסקוס, הפך הגרעין העתיק של אעבלין - ובתוכו חצר דאוד הסמוכה למתחמים הקדושים - למוקד משיכה לצליינים ותיירים מהארץ והעולם.
• שנות 2016 - 2025: החצר משתלבת בתוכניות מתאר מקומיות לשימור הגרעין ההיסטורי של אעבלין. נערכים בה סיורים של אדריכלים, סטודנטים וחוקרי תרבות חומרית, במטרה לשמר את קשתות האבן הייחודיות שלה ולמנוע את קריסתה.