אנדרטת חללי חיל המשלוח המצרי / דיר סניד

ציר הזמן

• 1916: הצבא הבריטי מתקדם מסיני לעבר ארץ ישראל. כדי לתמוך בלוגסטיקה, מוקם חיל העבודה המצרי (Egyptian Labour Corps) המונה עשרות אלפי מגויסים שעוסקים בסלילת מסילת הברזל מקנטרה צפונה.
• 1917: הצבא הבריטי נעצר מול קו ההגנה העות'מאני באזור עזה. באזור דיר סניד מוקם צומת רכבות לוגיסטי חשוב ומרכזי אספקה. אלפי פועלים מצרים עובדים בתנאים קשים ביותר, חשופים למחלות (כמו טיפוס ודיזנטריה), תשישות והפצצות מהאוויר. רבים מהם מתים ונקברים באתרים ארעיים לאורך תוואי המסילה.
• 1920-1925: לאחר המלחמה, הוועדה האימפריאלית לקברי מלחמה (WGC) מחליטה להנציח את חללי חיל העבודה. בניגוד ללוחמים האירופאים שזכו למצבות אישיות, הפועלים המצרים וההודים הונצחו לרוב באנדרטאות מרכזיות (Cenotaphs).
• 1920: מוקמת האנדרטה בדיר סניד. היא מעוצבת כעמוד אבן מרובע (אובליסק קטום) על בסיס מדורג, בסגנון המאפיין את אנדרטאות הצבא הבריטי מאותה תקופה. על האנדרטה נחרת כיתוב בשפות אנגלית וערבית "לזכרם של 192 חיילים מחיל המשלוח המצרי הקבורים בסביבה זו".
• מאי 1948: האזור הופך לאזור קרב בין צה"ל לצבא המצרי. בסמוך לאנדרטה ההיסטורית עוברת מסילת הברזל ששימשה את הכוחות. האנדרטה עצמה שורדת את הקרבות הקשים של יד מרדכי ודיר סניד ללא נזק משמעותי.
• 1982: בעקבות הסכם השלום עם מצרים, עולה המודעות לאתרים המנציחים מצרים בארץ. עם זאת, אנדרטה זו נותרת באחריות הוועדה המנדטורית לקברי מלחמה (CWGC), כיוון שהיא מנציחה חללים ששירתו תחת הכתר הבריטי.
• שנות ה-2000: האתר מתוחזק בקפידה על ידי ה-CWGC. היא מהווה נקודת עצירה למטיילים המתעניינים בהיסטוריה של מלחמת העולם הראשונה ובמורשת הרכבת המנדטורית.
• היום: האנדרטה ניצבת בלב שדות חקלאיים, סמוך לגשר הרכבת ההיסטורי שעל נחל שקמה. היא נחשבת לאחת משתי האנדרטאות המרכזיות בארץ המוקדשות ספציפית לחיל העבודה המצרי (השנייה נמצאת בבית הקברות הצבאי ברמלה).