מנזר עמק המצלבה / ירושלים

ציר הזמן

• המאות ה-4-7: לפי חלק מהמסורות המקומיות, המבזר הוקם לראשונה על ידי הלנה, אמו של הקיסר הביזנטי קונסטנטינוס, או על ידי המלך הגאורגי הראשון שהתנצר, מיריאן השלישי. מסורת יציבה יותר מייחסת את בניית המנזר הראשוני לקיסר הביזנטי פלביוס ארקדיוס, או למלך הגאורגי טאט. המבנה המוקדם שימש נזירים ביזנטים וגאורגים. בשנת 614 המנזר נהרס במהלך הפלישה הפרסית, בה נהרסו כנסיות ומנזרים רבים.
• 1039-1056: הנזיר הגאורגי פרוחורה שוורצי מקבל אישור מהח'ליף הפאטימי של מצרים ומקים את המנזר מחדש מהיסוד, בתמיכת המלך הגאורגי בגרט הרביעי. זוהי התקופה שבה המנזר הופך למבצר המוכר לנו כיום ומבוסס כמרכז התרבותי הראשי של גאטרגיה בירושלים.
• שלהי המאה ה-12: שר האוצר ומשורר הלאומי הגאורגי שותא רוסתוולי (מחבר "עוטה עור הנמר"), מגיע למנזר, מתגורר בו, ומוביל מפעל שיפוץ ועיטור ענק של הכנסייה בפרסקאות מרהיבים.
• 1267: הסולטן הממלוכי בייברס מחרים את המנזר מידי הגאורגים והופך אותו למסגד מוסלמי בשם "מסגד א-שייח' ג'לאל א-דין". האוניברסיטה והספרייה המפוארת של המנזר נפגעות.
• 1305: בעקבות לחץ דיפלומטי כבד מצד מלכי גאורגיה (בסיוע האימפריה הביזנטית), הממלוכים מחזירים את המנזר לידי הגאורגים, והוא חוזר לתפקד כמרכז נוצרי.
• 1685: בעקבות שקיעת הממלכה הגאורגית , הקהילה בגליציה ובירושלים נקלעת לחובות כבדים. המנזר נמכר לפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים, המחזיקה בו בבעלותה עד עצם היום הזה.
• 1855: הפטריארכיה היוונית מקימה במתחם סמינר יוקרתי ללימודי תיאולוגיה שפועל במקום במשך כמה עשורים, ומשפצת חלקים נרחבים מהמבנה.
• 1960: משלחת מדעית מהאקדמיה הלאומית למדעים של גאורגיה מגיעה למנזר ומגלה מחדש את ציור הקיר המפורסם והיחיד בעולם של המשורר שותא רוסתוולי, המצויר בין הקדושים מקסימוס המוודה ויוחנן דמשקאי.
• 2004: מעשה ונדליזם קשה מבוצע במנזר: דיוקנו של שותא רוסתוולי בפרסקו הושחת ונמחק בחלקו. הציור שוחזר בהמשך על ידי מומחים ישראלים וגאורגים.