קולנוע אסתר / תל אביב יפו

ציר הזמן

• 1924: בני הזוג אסתר טוב-מיסה ומשה נתנאל עולים ארצה מהעיר עדן שבתימן. במהלך השנים הבאות הם הופכים ליזמי נדל"ן בולטים בתל אביב, ורוכשים מגרשים רבים במרכז העיר הלבנה הצומחת.
• 1934-1936: האדריכלית ג'ניה אוורבוך זוכה בתחרות לעיצוב כיכר צינה דיזנגוף. היא קובעת קו אדריכלי מחייב, אחיד והרמוני לכל המבנים המקיפים את הכיכר - חזיתות מעוגלות, חלונות סרט, ופתחי אוורור אופקיים במעקות המרפסות.
• 1938-1939: הזוג נתנאל יוזם את הקמת המבנה על המגרש שבבעלותם בכיכר. לתכנון המפורט מוזמן האדריכל הנודע יהודה מגידוביץ'. ב-30 במרץ 1939 נחנך המבנה באופן רשמי תחת השם "קולנוע כיכר דיזנגוף" (ובהמשך שונה שמו ל"קולנוע אסתר" על שם בעלת הבית). אולם הקולנוע הכיל כ-1000 מקומות ישיבה, פואייה (אולם כניסה) מפואר ומערכת אוורור וקירור מתקדמת. סרט הפתיחה החגיגי היה "שלגיה ושבעת הגמדים" של וולט דיבני.
• שנות ה-40 וה-50: לצד הקרנת סרטים יומיומיות, האולם משמש בימי החגים כבית כנסת עבור תושבי האזור, ומארח מופעי אגרוף ועצרות עם פוליטיות. בקומת הקרקע הפונה לרחוב ריינס נפתח הכלבו המיתולוגי "אקמן". במהלך מלחמת העצמאות פועל במבנה סניף של הוועד למען החייל ומסעדה לחיילים.
• 1960: הקולנוע זוכה לפופולריות עצומה. בשנה זו נערכת בו הקרנת בכורה החגיגית והמצליחה בישראל של סרט האפוס "בן חור". בשנים אלו מוצגים בו שוברי קופות רבים, בהם "וודסטוק", "פנטסיה", ו"הארי המזוהם", והיציע עם כורסאות העור המרופדות נחשב למקום מפגש לקהל המכובד של העיר.
• שנות ה-80: עם כניסת הטלויזיה לכל בית, התרחבות הוידאו ושינוי הרגלי הבילוי, חלה ירידה חדה במספר המבקרים בבתי הקולנוע החד-אולמיים במרכז הערים. איכות הסרטים יורדת, התור בקופות נעלם, ובסופו של דבר הקולנוע מפסיק את פעילותו ועומד שומם.
• 1998-2001: צאצאי המשםחה מחליטים שלא למכור את הנכס, אלא להסב אותו למלון בוטיק שישמר את העבר. תחת תכנונו של אדריכל השימור אריה דבילנסקי ובשיתוף רשת מלונות אטלס, המבנה משופץ מהיסוד ונפתח מחדש בשנת 2001 כ"מלון סינמה". עיצוב הפנים הוקדש כולו להיסטוריה של המקום.
• 2018-2019: עיריית תל אביב יפו משלימה את פרויקט הנמכת כיכר דיזנגוף חזרה למפלס הרחוב המקורי שלה. מרפסות המבנה, המשמשות כעת את אורחי המלון, חוזרות להשקיף ישירות אל המזרקה והכיכר כפי שתוכננו במקור בשנות ה-30.