שער הפרחים / ירושלים

ציר הזמן

• 1537-1539:: הסולטן סולימאן המפואר מקים את חומות ירושלים. במקום זה הוקם במקור "פשפש" (שער קטן וצדדי) שנועד למעבר הולכי רגל בלבד. השער המקורי פנה מזרחה כדי להקשות על אויבים לפרוץ פנימה.
• 1875:: עם היציאה מהחומות והתפתחות השכונות מצפון לעיר העתיקה (כמו באב א-זהרה), התעורר צורך במעבר נוח יותר. העות'מאנים פרצו את החומה בחזית הצפונית של המגדל, וכך נוצר המעבר הישיר כפי שהוא מוכר כיום, כדי לאפשר מעבר קל של סחורות ואנשים.
• סוף המאה ה-19:: צליינים נוצרים החלו לכנות את השער "שער הורדוס" בשל טעות בזיהוי : הם האמינו כי בקרבת השער שכן ביתו של הורדוס אנטיפס (אליו נשלח ישו על פי המסורת הנוצרית). השם השתרש בשפות לועזיות עד היום.
• 1967:: במהלך הקרב על ירושלים, כוחות חטיבה 55 של הצנחנים עברו דרך שער הפרחים בדרכם לכיבוש העיר העתיקה והר הבית, אם כי הפריצה המרכזית הייתה משער האריות.
• 1998: בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו על ידי רשות העתיקות בחזית השער, נחשפו שרידים של ביצורים מתקופות קדומות יותר (התקופה הביזנטית והמוסלמית הקדומה), מה שמעיד על חשיבות המיקום האסטרטגי לאורך דורות.