ציורי קיר בחדר האוכל / עין המפרץ

ציר הזמן

• 1954: האמנים הבולטים של השומר הצעיר, שרגא וייל ושמואל כ"ץ (שרכשו את מיומנות הפרסקו בלימודיהם באירופה), מוזמנים לצייר על הקיר המרכזי של חדר האוכל. הם יוצרים שבע סצנות של עבודה, נגינה ותנועה, המבטאות באופן סמלי את הווי הקיבוץ והרוח החלוצית.
• שנות ה-60 של המאה ה-20: עם השינויים החברתיים בקיבוצים וירידת קרנו של הריאליזם הסוציאליסטי, פוחתת ההתלהבות הציבורית מהסגנון. הקיבוץ מחליט לכסות ולהסתיר את יצירות הפאר באמצעות לוחות עץ דקורטיביים, והן נשכחות מלב.
• ראשית שנות ה-80: במהלך שיפוץ רחב בחדר האוכל, מחליטים רכזי המשק להרוס את הקיר כולו. לפני שהחברים מבחינים בכך, שניים מהציורים נהרסים כליל. מתי להט, חבר קיבוץ וצייר בעצמו, מגלה את העבודות, עוצר את הפועלים ומקבל שבועיים בלבד להציל את מה שנשאר.
• שנות ה-80: מאחר שמוזיאון ישראל לא יכול היה להתגייס למבצע בזמן כה קצר, מתי להט פועל לבדו, באמצעות קילוף שכבות הבטון מאחור, יציקת מסגרות גבס, רשתות ודבק, הוא מצליח לנסר ולהסיר מהקיר העומד להריסה חמש יצירות שלמות. היצירות הניצלות מאוחסנות במבנה משקי בקיבוץ תחת השגחתו של בן הקיבוץ יגאל דפני.
• 2008: במקביל לשמירת ציורי השמן והפרסקו הישנים, נחנך על הקיר המזרחי החיצוני של חדר האוכל פסיפס קרמיקה חדש בעיצובה של דלית בן-שלום, המציין 70 שנה לעין המפרץ ומציג את הווי הקיבוץ המודרני.
• 2022-2023: במסגרת "סקר אמנות הקיר בישראל" (ביוזמת משרד המורשת , המועצה לשימור אתרים ויד יצחק בן-צבי), עוברות חמש יצירות הפרסקו ההיסטוריות תהליך רסטורציה מדעי וקפדני במשך כ-9 חודשים על ידי המשמרות קטי קנבסקי והילה מסינגר. באוגוסט 2023 הן נתלות מחדש ובאופן רשמי בחדר האוכל המקורי של הקיבוץ.