מבנים היסטוריים / גדרה

ציר הזמן

• 1884: עם הגעתם של תשעת הבילויים הראשונים בחג החנוכה תרמ"ה, השלטונות העות'מאנים אסרו עליהם לבנות בתי קבע. כפתרון זמני, חפרו המתיישבים בור באדמה באורך של כ-6 מטרים, כיסו אותו בענפים ומחצלות, ובו התגוררו בחודשים הראשונים.
• 1885: צריף העץ הראשון במושבה והיחיד ששרד מאותה תקופה, הוא צריף סברדלוב. הוא הובא מגרמניה בחלקים על ידי אליהו סברדלוב, לאחר שהביל"ויים קיבלו אישור מיוחד לבנות "מחסן כלים". הצריף ששימש למגורים, ובהמשך הפך לסמל המאבק להתיישבות.
• 1888: מבנה אבן מרשים בעל קשתות שנבנה בסיוע פקידי הברון רוטשילד. המבנה שימש כאורווה לסוסי המושבה ולבהמות העבודה, וגגו שימש כנקודת תצפית ושמירה מפני פשיטות.
• 1912: במשך שנים התפללו הביל"ויים בצריפים זמניים. בשנת 1912 נחנך מבנה הקבע של בית הכנסת המרכזי ברחוב הביל"ויים. בסמוך אליו נבנה מגדל המים הראשון של המושבה, שסיפק מים זורמים לבתי התושבים.
• 1924: בית אבן דו-קומתי שנבנה על ידי משפחת פוקס, מראשוני המתיישבים. המבנה מייצג את המעבר מצריפי העץ לבתי אבן מבוססים. כיום המבנה משמש כ"מוזיאון לתולדות גדרה והביל"ויים" ומשמר את הפריטים המקוריים מאותה תקופה.
• 1929: בית המרפא 'מרגוע' (בית רחל). בשל האוויר הנקי והיבש של גדרה, המושבה הפכה למרכז בריאות ונופש. המבנה, שהוקם בסגנון הבינלאומי (באוהאוס), שימש כבית הבראה לחולי ריאות ואירוח לבורגנות הארצישראלית.