חורבת עוזה / בקעת ערד

צילום: ליאור גולגר - 21.07.2010
צילום: ליאור גולגר - 21.07.2010
מחוברים לשימור
מחוברים לשימור
מחוברים לשימור
מורי דרך
מורי דרך
צלמים
מטיילים בוגרים

גלריית תמונות חופשיות

מפה אינטראקטיבית להוספת תמונות

מידע כללי

  • Hirbat Uza – Arad Valley
  • חניון רכב
  • האם האתר מונגש? - לא
  • בתשלום: לא
  • סיווג מקום: אתר ארכיאולוגי, אתר היסטורי -
    סיווג מחוז: מחוז דרום
    סיווג מבני: אתרים מתחמים
    סיווג עיתי: ארכאולוגי, היסטורי
    סיווג תכני: מעורב, תיירות
    בחרבת עוזה נמצאו שרידי מצודה ישראלית מהמאה ה7-6 לפנה"ס. המצודה נמצאת בגבול יהודה ואדום בסמוך ל"דרך אדום" ועל כך חשיבותה הרבה. נחל קינה, אחד הערוצים היפים במערב מדבר יהודה, ובו נמצא גב קינה – אחד הגבים הגדולים בדרום הארץ. במקום נחפרו: שער בין 2 מגדלים, בקיר הצפוני – מרכז תעשיות אזרחי, במת פולחן, חומת סוגרים מגדלי פינה ומגדלי ביניים. כתובת חרס (אוסטרקון) שהתגלתה באתר מוצג במוזיאון ישראל. באחד המאמרים אודות האתר הודגש כי לא נמצאו שם צלמיות בניגוד לאתרים ישראלים אחרים, מה שהביא השערה כי בעוזה ישבו הקיינים שהם משמרים את מסרת ה"אל תעשה לך פסל ותמונה". המקום נחפר ע"י הארכיאולוג יצחק בית אריה.

    ציר הזמן

    • המאה ה-7 לפני הספירה: במחצית השנייה של המאה ה-7 לפני הספירה מוקמת באתר מצודה מבוצרת היטב עם חומת סוגרים, מגדלים ושער אופייני. המצודה הוקמה כחלק ממערך ההגנה של ממלכת יהודה בנגב מפני פלישות (בעיקר מצד אדום) וכדי לאבטח את נתיבי המסחר לכיוון הערבה. לצד המצודה התפתח יישוב קטן ולא מבוצר.
    • ראשית המאה ה-6 לפני הספירה: המצודה נחרבת בשריפה עזה, במקביל לחורבן ממלכת יהודה על ידי הבבלים.ממצא האוסטרוקונים (חרסים כתובים בדיו) מהאתר חושף את המתח הצבאי של אותם ימים, כולל עדות ישירה לפלישת אדומים לאזור. המאה ה-2 עד המאה ה-1 לפני הספירה : לאחר תקופה ארוכה של עזובה, האתר מיושב מחדש
    • המאה ה-2 עד המאה ה-1 לפני הספירה: לאחר תקופה ארוכה של עזובה, האתר מיושב מחדש באופן דליל. שרידי המצודה הקדומה מנוצלים להקמת מבנים חדשים, ככל הנראה כנקודת תצפית או תחנת מסחר על ידי חשמונאים או נבטים.
    • המאה ה-2 עד המאה ה-3 לספירה: הרומאים מזהים את החשיבות האסטרטגית של המקום ומקימים בתוך תחומי המצודה היהודאית החרבה מצודה קטנה משלהם. היא שימשה כחלק ממערך ה"לימס" - קו הביצורים והתצפית להגהת גבולות האימפריה הרומית מפני שבטי המדבר.
    • המאה ה-4 עד המאה ה-5 לספירה: הפעילות הצבאית באתר דועכת, אך הוא ממשיך לשמש כיישוב כפרי קטן או כתחנת דרכים אזרחית בשלהי העת העתיקה, עד שננטש סופית.
    • 1982-1996: משלחת משותפת של המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת ביילור (טקסס), בניהול הציבורי של פרופ' יצחק בית אריה וברסו קרוסבי, עורכת שש עונות חפירה באתר ומגלה עושר תרבותי ומכתבים יקרים מפז.
    תחזוקת המקום
    (1)
    ניקיון האתר
    (1)
    שילוט במקום
    (1)
    מעורר עניין
    (1)
    המקום מאתגר
    (1)
    שייכות למקום
    (1)
    ערך חינוכי
    (1)
    זמינות המקום
    (1)

    קישורים לשירים וסרטונים

    פרטי יצירת קשר

  • בקעת ערד דרום מערב לעיר ערד מעל נחל קינה
  • ×

    המליצו על המקום


    הפרטים הבאים לא יפורסמו במערכת , פרט לשם ושם משפחה שיוצגו בסמוך לדיווח/פתק שלכם. את המייל והטלפון אנו שומרים במערכת לצורך יצירת קשר.