מבנים היסטוריים / פקיעין

ציר הזמן

• המאה ה-2 לספירה: מערת הרשב"י, על פי המסורת, כאן הסתתרו הרשב"י ובנו אלעזר מפני הרומאים במשך 13 שנה.
• התקופה הרומית-ביזנטית: שרידי יישוב יהודי קדום. אבני גזית ועיטורים מאותה תקופה (כמו מנורת שבעת הקנים ושופר) נמצאו משולבים בקירות בית הכנסת המאוחר יותר.
• המאה ה-16: תיעוד במפקדי האוכלוסין עותמניים על קהילה יהודית חקלאית שחיה לצד שכניה הדרוזים והמוסלמיo. בתקופה זו מתקבע מבנה 'המערה' (הגלעין הצפוף) סביב המעיין.
• 1861: הקמת כנסיית סנט ג'ורג' (אל-ח'דר), כנסייה יוונית אורתודוקסית שנבנתה על שרידי מבנה עתיק יותר. היא משרתת את הקהילה הנוצרית הקטנה והעתיקה בכפר
• 1873: שיקום וחידוש בית הכנסת העתיק של פקיעין, המבנה הוקם על יסודות קדומים ביוזמת הרב שמואל לוי. בקירותיו שובצו שתי אבנים עתיקות המיוחסות לבית המקדש או לבית כנסת קדום באתר.
• 1880-1900: בניית בתי אבן מפוארים בגלעין הכפר, המתאפיינים בתקרות קשתות ('עקד') ומרפסות המשקיפות אל הסמטאות.
• במאה ה-19: הוקם ה-ח'ילווה (בית התפילה הדרוזי) בלב הכפר
• 1922: מעיין הכפר (אל-בלד), המעיין שהיה לב החיים בכפר, הופך לנקודת המפגש המרכזית. סביבו נבנו בריכות אגירה מתקנים לכביסה וקשתות לבהמות.
• 1936-1939: בעקבות המרד הערבי הגדול, רוב הקהילה היהודית עוזבת את הכפר מחשש לביטחונה, משפחת זינאתי נשארת כמשפחה היהודית היחידה ששמרה על רצף התיישבותי
• 1955: הוקם מושב פקיעין החדשה בסמוך.
• שנות ה-70: הכרה בפקיעין כאתר מורשת לאומי, המועצה לשימור אתרים מתחילה לתעד את המבנים הייחודיים בגלעין העתיק.
• 2005: ואילך, פיתוח מואץ של 'שביל החלוצים' והפיכת הגלעין העתיק למוקד תיירות.
• 2018: פתיחת מרכז מבקרים 'בית זינאתי' בביתה ההיסטורי של מרגלית זינאתי (שומרת הגחלת). המרכז משמר את סיפורה של הקהילה היהודית העתיקה.
• : כיום: הגלעין העתיק הוא שילוב חי של בתי מגורים, בתי בד עתיקים, גלריות לאמנות ובתי תפילה של שלושת הדתות.