חורבת עקד / פארק קנדה

ציר הזמן

• המאה ה-3 עד המאה ה-2 לפני הספירה-התקופה ההלניסטית הקדומה:: ראשית ההתיישבות המסיבית במקום. באתר מוקם יישוב מבוצר קטן השולט על הדרך העתיקה העולה מהשפלה (אזור אמאוס) לעבר הרי ירושלים.
• שנת 163 לפני הספירה לערך - התקופה החשמונאית:: במהלך מרד החשמונאים, המצביא הסלאוקי בקכידס מקים מערך ביצורים סביב ירושלים כדי לחנוק את המרד היהודי. חורבת עקד מזוהה על ידי חוקרים רבים כאחת המצודות שבנה בקכידס באזור אמאוס. באתר נבנית חומת גזית עבה עם מגדלים שמקיפה את גבעת עקד.
• המאה ה-1 לפני הספירה עד המאה ה-1 לספירה -תקופת הורדוס ושלהי בית שני:: האתר הופך ליישוב יהודי משגשג המנצל את הביצורים הקיימים. התושבים חוצבים בסלע עשרות בורות מים, מקוואות טהרה, גתות ובתי בד תת-קרקעיים, המעידים על חקלאות מקומית מפותחת של שמן ויין ועל שמירת חוקי הטהרה.
• שנת 66 עד 70 לספירה - המרד הגדול:: היישוב היהודי בעקד לוקח חלק פעיל במרד הגדול נגד הרומאים. התושבים מתחילים להסב את בורות המים ומערכות המים התת-קרקעיות למערכות מסתור לקט-לקט (שלבים ראשונים של חללים חבויים). היישוב נחרב או ננטש חלקית עם כיבוש אמאוס הסמוכה על ידי הלגיון החמישי הרומי.
• שנת 132 עד 135 לספירה - מרד בר כוכבא:: האתר מגיע לשיא הפעילות המחתרתית, לוחמיו של שמעון בר כוכבא הופכים את הגבעה למבצר תת-קרקעי מתוחכם. הם חוצבים מערכת מסתור מסועפת המקשרת בין בורות המים, המקוואות ומחילות הגישה הצרות. במקום נמצאו מטבעות בר כוכבא, נרות חרס וכלי נשק. היישוב נהרס לחלוטין על ידי הרומאים עם דיכוי המרד.
• המאות ה-4 עד 7 לספירה - התקופה הביזנטית:: לאחר חורבן בר כוכבא, גבעת חורבת עקד אינה מיושבת עוד באופן קבוע. הפעילות האזורית נודדת מטה לעמק. המקום משמש בעיקר כשטח מרעה, תצפית צבאית ארעית ופעילות חקלאית עונתית לאורך הדורות.
• שנות ה-70 של המאה ה-20:: בעקבות הקמת פארק קנדה על ידי קק"ל, נערכות באתר חפירות ארכיאולוגיות מקיפות בראשות פרופ' מרדכי גיחון ובנימין זאס מאוניברסיטת תל אביב. נחשפים חלקי החומה, המגדלים, בתי הבד ומערכות המסתור התת-קרקעיות שנפתחות לקהל הרחב.