חורבת עתרי / פארק עדולם

ציר הזמן

• המאה ה-2 לפנה"ס: ראשית ההתיישבות באתר. בתקופה זו הוקם כפר חקלאי קטן על ראשה של הגבעה. התושבים עסקו בגידול גפנים, זיתים ודגנים, והחלו בחציבת מקוואות טהרה, בורות מים ומערכות אגירה מתחת לבתי מגורים.
• 37 לפנה"ס-70 לספירה: הכפר מגיע לשיא גודלו ופיתוחו. נבנים בו מבני אבן עשויים גזית, גתות יין משוכללות, בית בד, ומקווה טהרה ציבורי מרכזי. בראש הגבעה מוקם מבנה ציבורי מרכזי (כנראה בית כנסת) בעל טור עמודים ואסתרות, ששימש כמרכז הקהילתי והרוחני של הכפר.
• 66-70 לספירה: במהלך המרד הגדול נגד הרומאים, סובל הכפר מהתקפות קשות. כפי שמתאר יוסף בן מתתיהו בספרו מלחמות היהודים, המפקד הרומי צר על עיירות השפלה (ובהן עתרי/עתרא), כבש אותן והעלה אותן באש. בחפירות שנערכו באתר נמצאו שכבות שריפה , מפתחות בתים ומטבעות "חרות ציון" משנת שלוש לציון המרד.
• 70-132 לספירה: לאחר חורבן הבית השני, שבו ניצולים יהודים לשקם חלקית את הריסות הכפר. לקראת פרוץ מרד בר-כוכבא, החלו התושבים בהכנות צבאיות מקיפות: חציבת מערכות מסתור ענפות מתחת לבתי הכפר, חידוש בורות מים ישנים, והסוואת פתחיהן.
• 132-135 לספירה: הכפר משמש מעוז מורדים פעיל. במהלך דיכוי המרד בידי אדריאנוס, פרצו הרומאים אל מערכת המסתור והכפר. בחפירות נחשפו עדויות למעשי טבח: עצמות אדם, שלדים עם סימני עריפה, ומטבעות מרד בר כוכבא. האתר ננטש כליל ולא יושב עוד בידי יהודים.
• 1999-2003: משלחת ארכיאולוגית מטעם רשות העתיקות בראשות החופרים בועז זיסו ואמיר גנור חופרת את האתר. בחפירות נחשפו בית הכנסת, המקוואות, הגתות ומערכות המסתור, והתבצע זיהוי של האתר כיישוב יהודי.
• 2003-2026: האתר עבר עבודות שימור מקיפות על ידי רשות העתיקות וקר-ן קיימת לישראל. הוא הוסדר כאתר ביקור מרכזי בלב פארק עדולם, הכולל שילוט מודרך, מסלול הליכה מעגלי בין המבנים המשוחזרים ואפשרות זחילה במערכות המסתור.