בית הועד הפועל של ההסתדרות / תל אביב

ציר הזמן

• 1949: עם גידול מנגנוני ההסתדרות לאחר קום המדינה, המטה הישן ברחוב אלנבי צר מלהכיל את הפעילות. ההסתדרות מכריזה על תחרות אדריכלים פומבית לתכנון קומפלקס משרדים מודרני ועצום על "גבעת כרם אל-דאלוני". בתחרות משתתפים בכירי האדריכלים בארץ.
• 1950: בתחרות זוכה האדריכל חנן פבל. תוכיתו של פבל הציגה קומפלקס חדשני המורכב משלושה גושים המחוברים ביניהם, המאפשרים הפרדה פונקציונלית לצד מראה מונוליטי ומנהלי מרשים.
• 1951-1953: חברת "סולל בונה" מובילה את הקמת הפרויקט. הבנייה נעשית מבטון מזוין חשוף - המבנה מתוכנן בהתאמה אקלימית קפדנית, כולל שימוש נרחב ב"בריס סוליי" (שוברי שמש) מבטון המעניקים לחזית המזרחית והמערבית את המראה האייקוני שלהן.
• 1953: המבנה נחנך רשמית והופך למרכז העצבים של שוק העבודה והכלכלה הישראלית. מכאן מנוהלות חברות הענק של חברת העובדים ומתקבלות החלטות המשפיעות על המשק כולו. האולם המרכזי משמש להתכנסויות "מועצת ההסתדרות".
• שנות ה-60-80: עם השנים מתווספים למתחם מבנים נוספים, בהם בניין מכון לבון ומבני שירות מנהליים. חזית המבנה הופכת למוקד קבוע להפגנות עובדים, שביתות ואירועים פוליטיים סוערים.
• 2013 ואילך: במסגרת תוכניות המתאר של תל אביב, המבנה מוגדר כבניין לשימור מחמיר כבניין לשימור בשל חשיבותו האדריכלית כדוגמה מופתית של הסגנון הברוטליסטי והנוף ההיסטורי של העיר. בעשור השני של המאה ה-21 החלו עבודות שדרוג פנימיות וחידוש מערכות, לצד שימור המזיתות המקוריות והמדשאות הרחבות המקיפות אותו.