חורבת קב / כרמיאל

ציר הזמן

• המאה ה-5 לפני הספירה: ראשית ההתיישבות המאורגנת באתר. מוקם מתחם נוצרי מוגדר המזוהה על ידי החוקרים כמנזר כפרי שיתופי. המנזר כלל כנסייה בזיליקלית קטנה, אטריום (מבואה), אולם תווך (Nave) ושתי סיטראות צדדיות, לצד חדרים ששימשו למגורי הנזירים. רצפת הכנסייה מרוצפת בפסיפס צבעוני עשיר. לצד מבני הדת, נבנו מתקנים חקלאיים תעשייתיים מתקדמים המעידים על אופיו היצרני של המנזר : גת יין ובית בד.
• 663 לספירה ואילך: כעשרים שנה לאחר הכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל, אחד ממבני המתחם נפגע ונהרס בשריפה עזה מסיבות שאינן ידועות. רגע לפני החורבן או בעיצומו, אחד מתושבי המקום הטמין בתוך נר שמן מטמון של חמישים מטבעות זהב והחביא אותו מתחת לאבני הריצוף של החצר. המטבעות המאוחרים ביותר במטמון זה תוארכו לשנת 663 לספירה, מה שסיפק לארכיאולוגים נקודת זמן מדויקת לתיעוד האירוע. היישוב הנוצרי-חקלאי באתר נמשך גם תחת השלטון המוסלמי.
• המאה ה-8 לספירה: המבנים המקוריים משנים את ייעודם. מבנה קמרונות חביתי מאורך מוקם באתר או מוסב לשמש ככבשן תעשייתי גדול לייצור כלי חרס. הממצאים הקרמיים מתקופה זו מעידים על תעשיית קדרים פעילה באתר, שהחליפה את אופיו המנזרי-דתי הקדום.
• המאה ה-19: תושבים ורועי צאן ערבים מקומיים משתמשים במבנה הקמרונות העתיק לאורך הדורות. במהלך המאה ה-19, השלטונות העות'מניים או תושבי האזור משפצים מהיסוד את האולם המרכזי המקומר. האתר מקבל את שמו הערבי "ח'רבת אל-קבו".
• שנות ה-60 של המאה ה-20 ועד ימינו: בשנות ה-60 הגבעה נפגעת קשות עקב עבודות חציבה ופיתוח באזור. לקראת הקמתה של שכונת מגורים מודרנית בשנות ה-90, האתר מתגלה באורח אקראי. רשות העתיקות עורכת במקום חפירות הצלה מקיפות. עיריית כרמיאל משלבת את השרידים הארכיאולוגיים בתוך "פארק רבין" העירוני. האתר מונגש, מוקם סביבו ושילוט והסבר היסטורי.