משכן כנסת ישראל / ירושלים

ציר הזמן

• פברואר 1955: ממשלת ישראל מקבלת החלטה מעשית להקמת בניין עצמאי קבוע עבור הכנסת, שפעלה עד אז במבנים ארעיים (ובהם בית פרומין שבמרכז ירושלים). ביוני של אותה שנה אושרה הקצאת השטח בדרום-מזרח קריית הממשלה.
• יולי 1956: נשיאות הכנסת, בשיתוף אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל, מכריזה על תחרות פומבית פתוחה בין אדריכלי המדינה לתכנון המשכן הקבוע.
• יולי 1957: ימים ספורים לפני פרסום תוצאות התחרות, נודע כי הברון ג'יימס דה רוטשילד הוריש בצוואתו סכום של 1.25 מיליון לירות שטרלינג (כ-6 מיליון לירות ישראליות דאז) לצורך מימון בניית המבנה. ב-24 ביולי מוכרז רשמית האדריכל יוסף קלארווין כזוכה במקום הראשון. תוכניתו, שעוררה סערה וביקורת בקהילת האדריכלים בשל סגנונה הניאו-קלאסית, אושרה סופית באפריל 1958 על ידי ועדת מומחים תוך החלטה לשלב מתכננים נוספים.
• 14 באוקטובר 1958: במעמד נשיא המדינה יצחק בן צבי, ראש הממשלה דוד בן גוריון, ואלמנת התורם הברונית דורותי דה רוטשילד, מונחת אבן הפינה למשכן הקבע. הניסוח במגילת היסוד מדגיש את היות המבנה "סמל למלכות ישראל שקמה מחדש".
• 30 באוגוסט 1966: בטקס ממלכתי מפואר בהשתתפות ראשי מדינות ונציגים מכל העולם, נחנך משכן הכנסת בגבעת רם. יומיים לאחר מכן, ב-1 בספטמבר 1966, נפתחה ישיבת המליאה הראשונה במשכן הקבע. הבניין משלב יצירות אמנות מונומנטליות, בהן שטיחי קיר ופסיפסים בעיצובו של מארק שאגאל (טרקלין שאגאל) ופסל מנורת הכנסת של בנו אלקן (שהוצב מחוץ למשכן כבר ב-1956 והועבר לסביבתו).
• 2007-2008: לאחר שנים של צפיפות במשרדים ובוועדות, נחנך "אגף קדמה" (בתכנון האדריכלים נחום מלצר וגיא איגרא). האגף החדש הרחיב משמעותית את שטח המשכן, הוסיף חדרי וועדות מודרניים, לשכות לחברי הכנסת, ומערך כניסה ואבטחה חדש (חלקו תת-קרקעי כדי לשמור על קו הרקיע המקורי של המבנה ההיסטורי).