בית הקברות ממילא / ירושלים

ציר הזמן

• המאות ה-11-12: מקורות היסטוריים מצביעים על חשיבות האתר כבר מהמאה ה-11, אז מוזכר כמקום קבורה מרכזי של מוסלמים בירושלים.
• המאה ה-13: ממצאים ארכיאולוגיים מעידים על המשכיות קבורה מוסלמית החל מהמאה ה-13. בתקופה זו נקברו במקום אנשי שלטון, מלומדים, עשירים ונכבדים.
• 1289: ראשית בית הקברות המוכר כיום, הקבר הראשון והמרכזי הוא תורבת כובכייה, קברו של מושל צפת הממלוכי עלאא' א-דין איידורדיי אל-כוכבי, שנפטר בשנת 1289. סביבו החלה להתפתח חלקת הקבורה המרכזית. ימי הביניים : בית הקברות הפך ליעד חשוב לעולי רגל מוסלמים, בעיקר בזכות קברי קדושים וסופים שנקברו בו.
• המאות ה-16-19: בתקופה העות'מאנית והלאה, בית הקברות ממשיך לשמש את הקהילה המוסלמית. במחצית המאה ה-19 ירושלים מתחילה להתרחב מחוץ לחומות, ושטחי קבורה כמו ממילא נבלעים בהדרגה בתוך העיר המתפתחת.
• 1854: תמונות מהמאה ה-19 מציגות את בית הקברות בריכת ממילא כמרחב פתוח ורחב ידיים.
• ראשית המאה ה-20: הקבורה נמשכת עד אמצע המאה ה-20, כולל קבורת אנשי רוח, פקידים בכירים, עשירים ופשוטי עם.
• 1921: תוכנית בניין עיר של המהנדס הבריטי אשבי מגדירה את האזור כבית קברות מוסלמי מוכר.
• 1948: בעקבות מלחמת 1948 וחלוקת העיר, בית הקברות מנותק מהקהילה המוסלמית שהייתה אחראית עליו. מתחיל תהליך של הזנחה, מחלוקות משפטיות ומאבקים על הבעלות.
• שנות ה-60 עד 2000: חלקים נרחבים של בית הקברות נהרסים או מצטמצמים לטובת פרויקטים עירוניים, מלונות, כבישים, ומתחמי מסחר. מתחילים מאבקים משפטיים על חפירות, בנייה ושימור הקברים.