מקאם סולטן איברהים בבניאס / שמורת נחל חרמון

ציר הזמן

• המאה ה-3 לפני הספירה ואילך: האתר (בניאס) מזוהה כמרכז פולחן לאל פאן. המערה והמצוק נחשבו למקומות קדושים עוד לפני בניית המקאם, מה שיצר תשתית של "מקום קדוש" שעבר גלגולים שונים.
• המאה ה-8 לספירה: חייו של איברהים אבן אדהם, נסיך מהעיר בלח' (אפגניסטן של היום) שויתר על כסאו לטובת חיי סגפנות ומיסטיקה. הוא נחשב לאחד מאבות הסופיות.
• ימי הביניים המאוחרים: מסורות מקומיות קושרות את דמותו לבניאס. על פי המסורת, הוא נהג להתבודד ולהתפלל במצוק שמעל המערה, המבנה הוקם כ"משהד" (מקום זיכרון) לכבודו.
• המאה ה-16 ואילך: האתר הפך למוקד עלייה לרגל עבור תושבי האזור. המבנה הנוכחי, עם הכיפה הלבנה המאפיינת אותו, שופץ והורחב בתקופות שונות כדי לשרת את המאמינים שהגיעו לבקש ברכה או "נדר".
• עד 1967: הכפר בניאס היה תחת שלטון סורי. המקאם שימש כמרכז דתי פעיל עבור הקהילה המקומית והמבקרים.
• 1967: (מלחמת ששת הימים): האזור עובר לשליטת ישראל. הכפר הסורי בניאס ננטש, אך המקאם נותר עומד על תילו.
• שנות ה-70 וה-80: האתר הופך לחלק משמורת טבע רשמית (שמורת נחל חרמון). הגישה למבנה הוסדרה עבור מטיילים ומאמינים.
• המאה ה-21: המקאם נחשב לאתר קדוש במיוחד עבור העדה הדרוזית. המקום מתוחזק בצורה קפדנית, והכיפה הלבנה שלו בולטת למרחוק מעל צמחיית הנחל. המבנה סגור לכניסת מטיילים כדי לשמור על קדושתו, אך ניתן לצפות בו מקרוב בשבילי השמורה