מצודת המישור / אזור

מצודת המישור היא מצודה צלבנית שהוקמה ב-1099 על ראש גבעה בזמן מסע הצלב הראשון. המצודה שימשה כתחנת מעבר, מנוחה והגנה על עולי הרגל בדרך לירושלים. ב-1187 החריב צלאח א-דין את המצודה, וב-1191 ריצ'רד לב הארי הקימה מחדש. המצודה נכבשה שוב ב-1192 על ידי המוסלמים שהרסו אותה. היא הוקמה מחדש במאה ה-13. בכיבוש ארץ ישראל בידי הממלוכים ב-1268, הרס ביברס את המצודה באופן סופי. על חורבותיה הוקם מסגד. השרידים הארכאולוגיים שנשארו כוללים את חלקו התחתון של מגדל שנבנה במאה ה-12 וקטע של קיר תוחם מצפון-מזרח למגדל. במערב הגבעה נמצא מסגד שנבנה ככל הנראה בתקופה העות'מאנית.