שכונת מגדל / אשקלון

ציר הזמן

• התקופה הרומית והביזנטית: חפירות הצלה ארכיאולוגיות באזור השכונה (כולל ליד המרכז הרפואי ברזילי וצומת הרחובות הרצל ואלי כהן) חשפו שרידי התיישבות, חרסים ומבנים מתקופות אלו, המעידים על רצף יישובי מחוץ לתל המרכזי שעל קו החוף.
• 1191-1270: (החורבן הממלוכי) : הסולטאן צלאח א-דין מצווה על חורבן אשקלון שעל החוף כדי שלא תיפול בידי הצלבנים, בשנת 1270 הסולטאן הממלוכי ביברס מחריב אותה סופית. התושבים נפוצים לכל עבר. בשנים שלאחר מכן, המרכז היישובי של האזור נודד כ-3.5 קילומטרים מזרחה אל תוך היבשה, ושם מונחים היסודות לעיירה אל-מג'דל.
• 1596: ברישומי המס העות'מאנים העיירה אל-מג'דל מתועדת כיישוב השישי בגודלו בארץ ישראל, עם 2795 תושבים משלמי מס. העיירה מתבססת כמרכז שוק שוקק עבור פלאחי הסביבה, וכאשר מתפתחת בה תעשיית אריגת הבדים, היא הופכת לשם דבר בכל המזרח התיכון.
• שלהי המאה ה-19: החוקר הצרפתי ויקטור גרן מבקר במקום ומדווח על עיירה גדולה בת כ-1500 תושבים, המוקפת בוסתנים, פרדסים ובריכות חורף. הוא מתעד את המסגד הגדול ( שנבנה בחלקו על ידי המושל הממלוכי סייף א-דין סלר בתחילת המאה ה-14) ואת בארות המים הגדולות שלצידו.
• שנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20: הבריטים מגדירים את העיירה כחלק מנפת עזה, ובפי כל היא מכונה "מג'דל עזה" כדי להבדילה ממגדל שבצפון. נבנה בה ה"חאן" - מרכז מסחרי ומלון דרכים עירוני (המשמש כיום כמוזיאון לתולדות העיר). ערב מלחמת העצמאות אוכלוסיית העיירה מונה כ-10000 תושבים.
• מאי 1948: עם פלישת צבא מצרים, הפיקוד המצרי מתבסס באל-מג'דל והופך אותה למפקדה לוגיסטית וצבאית מרכזית בדרכו צפונה. חטיבת גבעתי של צה"ל עורכת באותם חודשים פשיטות הטרדה וסיורים אלימים בפאתי העיירה (כולל פשיטת "מחלקת הפרטיזנים" מגדוד 51).
• 5 בנובמבר 1948 (מבצע מגע): בעקבות כשלון המצרים במבצע "יואב", הצבא המצרי נסוג דרומה. כוחות גדוד 51 של חטיבת גבעתי נכנסים לעיירה ללא קרב ומקבלים את כתב הכניעה ממכובדי המקום שנותרו בה.
• 1949-1950: העיירה מנוהלת תחת ממשל צבאי ישראלי, ובמקביל מתחיל יישובם של עולים יהודים בבתי העיר הנטושים. המקום משנה את שמו למגדל-גד (על שם שבט גד או היישוב המקראי הסמוך), מאוחר יותר למגדל-אשקלון. בסוף שנת 1950 מפונים אחרוני התושבים הערבים שנשארו במקום אל רצועת עזה.
• 1951-1955: מגדל אשקלון מוכרזת כעיר עצמאית ב-1951. בסמוך אליה מוקמת שכונת הוילות "אפרידר" (על ידי יהודי דרום-אפריקה וחברת עמידר) ושכונת "ברנע". המרחב שבין השכונות מתמלא במעברות אוהלים וצריפים לקליטת גלי העליה ההמונית. הבתים הערביים הישנים של מגדל הופכים לבתי כנסת, חנויות ומבני ציבור ראשוניים.
• 1955: פקודת האיחוד הרשמית - הממשלה מחליטה לאחד את כל הגופים המוניציפליים באזור (מגדל-אשקלון, אפרידר והמועצה האזורית) לכדי עיר אחת מאוחדת הנקראת אשקלון. מגדל מאבדת את מעמדה כרשות עצמאית והופכת רשמית לשכונת מגדל.
• שנות ה-90 ועד ימינו: המרכז המסחרי של מגדל (לאורך רחוב הרצל ורחוב אלי כהן) עובר תהליכי פיתוח. המקום משמר את אופיו האותנטי עם השוק העירוני הפתוח, חנויות תבלינים והסימטאות ההיסטוריות . מבנה המדרחוב עובר מתיחת פנים, ומבנה המסגד הגדול והח'אן הסמוך אליו משוקמים ומשמשים כמרכזי תרבות, תצוגה ארכיאולוגית ומוזיאון ההיסטוריה של אשקלון.