אנדרטה לחללי אוטובוס כביש החוף / תל אביב

ציר הזמן

• 11 במרץ 1978: חוליה של 11 מחבלים מגיעה בסירות גומי מלבנון לחוף מעגן מיכאל. לאחר מסע הרג ראשוני, הם משתלטים על אוטובוס מטיילים של עובדי "אגד" ומשפחותיהם ומאלצים את הנהג לנסוע לכיוון תל אביב. ליד צומת גלילות, מחסום משטרתי עוצר את האוטובוס ביריות. בקרב שהתפתח, פוצצו המחבלים את האוטובוס על נוסעיו. באסון נרצחו 35 ישראלים (מתוכם 13 ילדים) ו-71 נפצעו. בעקבות האירוע יצא צה"ל למבצע ליטני.
• 1978: חודשיים לאחר האסון, בנקודה המדויקת שבה נעצר האוטובוס ועלה באש, הציבו משפחות השכול וחברת אגד, גלעד ארעי ושלט זיכרון ראשוני, על מנת לסמן את המקום כאתר התייחדות זמני לקראת תכנון מבנה קבע.
• 1981: משלחת של הנהלת חברת "אגד" בשיתוף נציגי המשפחות השכולות פונים אל האמן והפסל יצחק שמואלי ואשתו האדריכלית חייקה שמואלי. בני הזוג מעצבים מיצב פיסולי ייחודי : עמוד מונוליטי העשוי משני גושי שיש לבנים ואנכיים, כאשר ביניהם לכודות רצועות מתכת מפורזלות ומפותלות בצורת גלים - דימוי חזותי מטלטל לנוסעים שהיו לכודים בתוך האוטובוס הבוער.
• 1982: האנדרטה הקבועה נחנכת רשמית בטקס ממלכתי. במרחקה קצר ממנה מוצב סלע קובייתי עליו נחקקה הכתובת :"כאן על אם הדרך נפלו בצהרי יום שבת ...35 קורבנות אוטובוס הדמים גברים נשים וטף שנטבחו בהתקפת מחבלים והיו למאכולת אש". לצד האנדרטה הותקנו תרני דגלים וכן לנר זיכרון.
• שנות ה-90 ואילך: בעקבות הרחבת נתיבי כביש החוף (כביש 2) והפיכתו לאוטוסטרדה רב-נתיבית סואנת, השטח סביב האנדרטה מוגן, מורחב ומרוצף מחדש, במטרה ליצור חיץ אקוסטי וויזואלי חלקי המאפשר למשפחות לקיים את טקס הזיכרון השנתי בבטחה.