הר גריזים / הר ברכה

ציר הזמן

• המאות ה-13 עד המאה ה-6 לפני הספירה: על פי ספר דברים (כ"ז), ההר נקבע כמקום שבו נקראו הברכות עם כניסת בני ישראל לארץ,. הטקסט השומרוני מדגיש את קדושת ההר כ"המקום אשר יבחר", בניגוד לנוסח המסורה המפנה לירושלים.
• אמצע המאה ה-5 לפני הספירה: תחת השלטון הפרסי, מוקם מתחם פולחני שומרוני ראשון על הפסגה. חפירות ארכיאולוגיות חשפו שכבה זו ובה שרידי מזבח ואפר עצמות בעלי חיים התואמים את דיני הקורבנות.
• המאות ה-3 עד ה-2 לפני הספירה: המקדש מורחב למתחם מבוצר גדול וסביבו מתפתחת עיר שומרונית גדולה המשתרעת על פני כ-400 דונם, ובה כ-10000 תושבים. העיר חולקה לרובעי מגורים, מבני ציבור ורשת רחובות מתוכננת.
• שנים 111-112 לפני הספירה: המלך החשמונאי יוחנן הורקנוס הראשון כובש את שומאון ומחריב כליל את העיר השומרונית ואת המקדש שבראש ההר, כחלק מביסוס הריבונות היהודית ומרכזיות המקדש בירושלים. האתר נותר נטוש במשך תקופה ארוכה.
• המאה ה-2 לספירה: הקיסר אדריאנוס מקים מקדש מפואר לזאוס ההיפסיסטוס (העליון) על שלוחה צפונית של ההר, המשקיפה על העיר הרומית החדשה ניאפוליס (שכם). למקדש הובילו מדרגות רבות מתחתית העמק.
• 484 לספירה: בעקבות מרידות השומרונים, הקיסק זנון מגרש אותם מהפסגה ומקים במקום את כנסיית "מריה תאוטוקוס" (יולדת האל) המפוארת במבנה מתומן. מאוחר יותר, הקיסר יוסטיניאנוס הראשון מקיף את המתחם כולו בחומת מבצר כבדה עם מגדלי שמירה.
• המאה ה-12 ואילך: הכנסייה והמבצר הביזנטיים נהרסים או מוסבים לשימושים אחרים. בתקופה הממלוכית/עות'מאנית נבנה בפינה הצפון-מזרחית של המתחם קבר השייח' ע'אנם (ממפקדיו של צלאח א-דין), המשמש נקודת ציון בולטת על ההר עד היום.
• שנות ה-80 של המאה ה-20 ועד 2026: נערכות באתר חפירות רחבות היקף בראשות קמ"ט ארכיאולוגיה, יצחק מגן. האתר הוכרז כגן לאומי. במקביל, בצמוד לאתר, מתפתח היישוב השומרוני קריית לוזה, והיישוב היהודי הר ברכה מוקם על השלוחה המזרחית של הרכס.