נבי שועייב / קבר יתרו / ליד כפר זיתים

ציר הזמן

• המאה ה-13 לפנה"ס (משוער): תקופת חייו של יתרו, כהן מדין וחותנו של משה. לפי המסורת הדרוזית, יתרו הוא הנביא שועייב, הדמות המרכזית והחשובה ביותר במסור ומקור החוכמה.
• המאות ה-11-12 לספירה: בתקופת התגלות הקהילה הדרוזית, מתקבעת המסורת האוראלית המזהה את מערת הקבורה של הנביא שועייב בשיפולי קרני חיטין.
• 4 ביולי 1187: סלאח א-דין מנצח את הצלבנים במתחם הסמוך. לפי מסורות מוסלמיות ודרוזיות, סלאח א-דין חלם בלילה שלפני הקרב על הנביא שועייב, והבטיח לבנות או לשקם את המתחם אם ינצח.
• 1555: נוסע מוסלמי בשם אל-עות'מאני מציין בכתביו את קיומו של קבר הנביא שועייב ליד חיטין כמקום עלייה לרגל.
• 1884: מנהיג הקהילה הדרוזית בארץ, השייח' מואפק טריף, מוביל מהלך לרכישת השטח סביב הקבר והרחבת המבנה. נבנים חדרי אירוח למתפללים.
• 1942: שייח' אמין טריף (המנהיג הרוחני של העדה) מקדם את שיפוץ המתחם, הרחבת האולם המרכזי והקמת תשתיות לקליטת עולי רגל רבים.
• 1944: הוועד הפועל הדרוזי מסדיר רשמית את ימי חג נבי שועייב (25-28 באפריל) כחג הרשמי והמרכזי של העדה.
• 1948: במהלך הקרבות באזור חיטין (מבצע דקל), שומרת המדינה וצה"ל על קדושת מתחם, והוא אינו נפגע.
• 1957: עם ההכרה בדרוזים כעדה דתית עצמאית בישראל, מוגדר החג בנבי שועייב כיום חופשה רשמי במדינת ישראל עבור אזרחים דרוזים.
• 1964: האתר מוכרז כחלק מ"מנהל המקומות הקדושים" וניהולו המלא והבלעדי מועבר לידי הוועד הרוחני הדרוזי בראשות שייח' אמין טריף.
• 1980-1990: עבודות פיתוח נרחבות, מוקם מתחם אירוח ענק, רחבות תפילה, אולמות כנסים ותשתיות מודרניות המשרתות עשרות אלפי מבקרים מדי שנה.
• 1993: קביעת קברו של השייח' אמין טריף (לאחר פטירתו) בחיטין/ג'וליס, והמשך פיתוח האתר על ידי נכדו, השייח' מואפק טריף.