בית אולגה ויהושע חנקין / חדרה

ציר הזמן

• 1891: יהושע חנקין משלים את רכישת 30000 הדונמים של אדמות ח'דירה. חלקה קטנה ומבודדת על מצוק הכורכר מעל הים (באזור מפרץ בנימין) נשמרת בבעלותו הפרטית של חנקין, שהתאהב במקום, ברקע הגלים ובשקט של רצועת החוף.
• 1936: חנקין החליט לממש את חלומו הישן ולבנות בית קיץ מיוחד עבורו ועבור אולגה. הוא פונה לאדריכל הבריטי-יהודי הנודע בנימין צ'ייקין (שתכנן בין היתר את האוניברסיטה העברית בהר הצופים ובית הבריאות שטראוס). צ'ייקין מתכנן בית לבן ונקי בסגנון הבינלאומי (באוהאוס) עם מרפסות רחבות הצופות ישירות אל הים התיכון.
• 1936-1939: בניית המבנה מושלמת ב-1938, אך במקביל משתולל בארץ המרד הערבי הגדול (מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט). המבנה, הניצב בודד וגבוה על המצוק, מקבל תפנית אסטרטגית: הוא ממשמש כנקודת תצפית ואיסוף מפתח עבור אנשי ארגון ה"הגנה" ומשטרת היישובים העבריים להגנה על אזור חוף חדרה.
• 1942-1945: בדומה לטרגדיה של הבית במעיין חרוד, אולגה חנקין חולה מאוד בשלהי שנות ה-30 ומרותקת למיטתה בתל אביב. בני הזוג מעולם לא זוכים לגור בבית החוף בחדרה באופן קבוע. אולגה נפטרת ב-1942 ויהושע ב-1945. המבנה נותר נטוש ובודד על הגבעה.
• 1949: לאחר קום המדינה, מוקם סביב הגבעה המבודדת יישוב ארעי לקליטת עולים (יוצאי אירופה שהגיעו דרך שנחאי ועולים מצפון אפריקה). השכונה החדשה של חדרה נקראת גבעת אולגה - על שם אולגה חנקין, והבית ההיסטורי שעל המצוק הופך לנקודת הציון המרכזית שלה.
• שנות ה-50-90: במשך עשרות שנים עומד המבנה שומם. הקרבה הקיצונית לקו המים, רסס המלח מהים והרוחות החזקות גורמים לנזקים הנדסיים קשים למבנה הבטון והטיח. המקום סובל מוונדליזם והופך למבנה מסוכן ומוזנח.
• שנות ה-2000: עיריית חדרה, בשיתוף החברה הכלכלית לחדרה והמועצה לשימור אתרי מורשת, יוצאות בפרויקט שיקום הנדסי ואדריכלי מורכב. המבנה מוחזר לימיו היפים, קירותיו מחוזקים, ובתוכו מוצבת תערוכת צילומים היסטוריים המגוללת את סיפור גאולת אדמות חדרה. המקום מוחכר לזכיינים פרטיים ומתחיל לפעול כבית קפה ייחודי המשלב תרבות והיסטוריה.