עיריית רעננה / בית העם / רעננה

ציר הזמן

• 1922: חברי אגודת "אחוזת א' ניו יורק" מגיעים לקרקעות שנרכשו בשרון ומקימים את המושבה. בשנים הראשונות, המרכז המנהלי פועל בצריפים ארעיים ובאוהלים, אך הצורך במבנה ציבורי מרכזי הופך דחוף ככל שהקהילה גדלה.
• 1925: האדריכל יהודה שטיינברג מתבקש לתכנן את "בית העם". התוכנית שילבה מאפיינים של הסגנון האקלקטי שהיה נפוץ בארץ באותה תקופה, עם חלונות קשתיים ופרופורציות סימטריות, שנועדו להקנות למבנה מראה ציבורי מכובד.
• 1927: בניית המבנה מושלמת ברחוב אחוזה. המבנה הדו-קומתי תפקד כ"קומפלקס" הציבורי הראשון של המושבה : בקומתו הראשונה שכנו מזכירות ועד המושבה, סניף הדואר, גן הילדים הראשון ובית הספר העממי. בקומה השנייה פעל אולם ההתכנסות המרכזי ששימש גם כבית הכנסת הראשון של רעננה.
• 1936: שלטונות המנדט הבריטי מכריזים על רעננה כועד מועצה מקומית. ברוך אוסטרובסקי נבחר לראש המועצה הראשון. "בית העם" משנה רשמית את הגדרתו והופך למשכן משרדי המועצה המקומית, תוך שהוא מאבד בהדרגה את הפונקציות החינוכיות שעברו למבנים ייעודיים.
• 1981: שר הפנים מכריז על רעננה כעיר בישראל. בנימין וולפוביץ', ראש המועצה דאז, הופך לראש העיר הראשון. המבנה המנדטורי הישן של בית העם מוגדר מחדש כ"בניין עיריית רעננה". בשל הגידול המסיבי בצוות המנהלי, חלק מאגפי העירייה מתפרסים למבנים סמוכים, אך לשכת ראש העיר והנהלת העירייה נותרות במבנה המקורי.
• 2008: עיריית רעננה, בשיתוף המועצה לשימור אתרים, יוזמת הפרויקט שימור פרויקט שימור מקיף לבניין ההיסטורי באחוזה 103. במסגרת העבודות שוחזרו חלונות העץ המקוריים, חוזקו יסודות הבטון והותאמו תשתיות תקשורת מודרניות, תוך הקפדה מוחלטת על החזית האקלקטית המקורית.