בית הנשיא / ירושלים

ציר הזמן

• 1948-1952: עם בחירתו של ד"ר חיים ויצמן לנשיא המדינה הראשון, משמש ביתו הפרטי המפואר ברחובות כמעון הנשיאות הרשמי. ירושלים עדיין לא החזיקה במבנה ייעודי עבור מוסד הנשיאות.
• 1952: עם פטירתו של חיים ויצמן ובחירתו של יצחק בן-צבי לנשיא השני, מחליטה הממשלה להעביר את מעון הנשיאות הרשמי לבירת ישראל, ירושלים.
• 1953-1963: הנשיא יצחק בן-צבי ורעייתו רחל ינאית מסרבים לגור במבני פאר (כמו בית שוקן שהוצע להם) ומבקשים לשמור על אורח חיים פשוט המחובר לעם. הממשלה רוכשת עבורם מתחם בשכונת רחביה שבו שולב "הצריף הגדול" - צריף עץ ששימש כאולם האירועים והקבלות הרשמי של המדינה, לצד בית ולירו הסמוך ששימש למשרדים ומגורים. המתחם נודע בפי העם כצריף הנשיא (כיום מתחם יד יצחק בן-צבי).
• 1963: לאחר פטירתו של יצחק בן-צבי וכניסתו של הנשיא השלישי, זלמן שזר, הופך הצורך במשכן קבע ייצוגי ומרווח. הממשלה מאתרת שטח של כעשרה דונם על גבעה בשכונת טלביה (קוממיות). הגבעה נבחרת במכוון בגובה בינוני כדי לסמל שהנשיא הוא מנהיג נבחר אך "אינו מורם מעם".
• 1964: מוכרזת תחרות אדריכלים ארצית לתכנון המבנה, בהגבלת תנאי ברורה : "הבית יהיה צנוע, הולם את מדינת ישראל ...וצורתו הולמת תפקידו הרם". מתוך 47 הצעות, נבחרו במאי 1964 תוכניתו של האדריכל אבא אלחנני. המבנה תוכנן סביב חצר פנימית (פטיו) ומשלב אלמנטים מודרניים עם כיפות שטוחות המהוות הומאז' לאדריכלות ירושלים ההיסטורית.
• 1967: לאחר עיכובים תקציביים שונים, באוקטובר 1967 העבודות יוצאת לדרך והבנייה בשטח מתקדמת באופן מאסיבי.
• 1972: ערב חג הפסח תשל"ב (אביב 1972), קובעים הנשיא זלמן שזר והרב הראשי איסר יהודה אונטרמן את המזוזות במבנה. ביום העצמאות ה-24 למדינת ישראל נערכים בו לראשונה האירועים והטקסים הרשמיים, והמשכן הופך רשמית לביתם של כל נשיאי ישראל מאז ועד היום.
• 1978: עם כניסתו של הנשיא החמישי, יצחק נבון, מבוצעים שינויים פנימיים קלים באגף המגורים הפרטי כדי להתאימו לראשונה למגורי משפחה עם ילדים קטנים.
• 2002: ביוזמה משותפת עם רשות העתיקות, נחנך בחצר המשכן גן ארכיאולוגי המציג פריטים היסטוריים נדירים מכל רחבי הארץ (כגון אבן הרודיאנית מכותלי הר הבית ופסיפסים ביזנטיים מקיסריה) המשקפים את שורשי העם בארץ.
• 2011: בעקבות הצפת מים קשה כתוצאה מגשמים חזקים שחשפו ליקויים מבניים ותשתיתיים בני עשרות שנים, המבנה עובר שיפוץ תשתיתי ואדריכלי נרחב. אולם קבלת הפנים הרשמי משופץ תוך שימור ורענון יצירות האמנות המפורסמות של אמני ישראל המעטרות אותו. המבנה מוכרז כ"בניין לשימור" על ידי עיריית ירושלים.
• 2018: ועדות התכנון מתחילות לקדם תוכנית בינוי והרחבה נרחבת למתחם. התוכנית כוללת הקמת מרכז מבקרים מודרני, אולם אודיטוריום חדש לטקסים, מבנה משרדים מתקדם, והפרדה מוחלטת של אגף מגורי הנשיא למבנה חדש שיוקם בתוך המתחם.