בית רוזנק / שכונת בקעה / ירושלים

ציר הזמן

• סוף המאה ה-19: המבנה הוקם בשלבי ההתרחבות הראשונים של שכונת בקעה. הבית נבנה כמבנה אבן ערבי-אוריינטלי מסורתי, המאופיין בקירות אבן עבים, תקרות גבוהות, קשתות פנימיות וחצר היקפית.
• שנות ה-20-30 של המאה ה-20: עם התפתחות השכונה והגעתן של משפחות ערביות אמידות, נוצריות ומוסלמיות, עבר האזור כולו תהליך בנייה מואץ. המבנה שמר על אופיו כמבנה אבן חד/דו-קומתי המוקף בגינה ירוקה ובעצי פרי.
• 1948: בעקבות הקרבות בירושלים במלחמת העצמאות ועזיבת התושבים הערבים, הפכה שכונת בקעה לשכונה עברית ("גאולים"). המבנה, כרכוש נטוש, הועבר לאחריות האפוטרופוס על נכסי נפקדים ואוכלס מאוחר יותר בשוכרים ובעולים חדשים במסגרת חלוקת הדיור הציבורי.
• שנות ה-80-90: שכונת בקעה עוברת תהליך שינוי דמוגרפי, שבו נכנסים אל השכונה אנשי אקדמיה, אמנים ומשפחות צעירות. תוכנית המתאר המקומית לשימור ירושלים מגדירה את מבני האבן העתיקים בבקעה כמיעודים לשימור מחמיר.
• שנות ה-2000: הבית עובר לרשותם של פרופ' אבינועם רוזנק והאמנית בתיה רוזנק. בני הזוג מבצעים תהליך שיקום ושימור ששומר על אלמנטים היסטוריים (כמו קירות האבן והפרופורציות המקוריות) תוך התאמתו למגורים מודרניים.
• שנות 2010 ואילך: בחצר האחורית של המבנה מוקם סטודיו לאמנות ייחודי של בתיה רוזנק, הבית והסטודיו הופכים למוקד יצירה, לימוד ואירוח תרבותי, המשלב עבודת חומרים, ציור, פיסול ומפגשים בנושאי מחשבת ישראל. המבנה מוזכר בסיורים אדריכליים ואירועי תרבות מקומיים כדוגמה לשילוב בין שימור מורשת היסטורית לחיים יוצרים בני זמננו.