שכונת שעריה / פתח תקווה

ציר הזמן

• 1924-1930: גרעין התיישבות ראשוני של משפחות תימניות חלוציות ובני מושב מחנה יהודה רוכשים אדמות באזור. האזור נקרא בפי הערבים "שעירה", והתושבים העבריים העניקו לו את השם שעריה (שער - יה, שער האל), חלוקת קרקעות הושלמה בשנת 1930.
• 1934-1937: שעריה נוסדה באופן רשמי כשכונה מגובשת (1934), בראשיתה תפקדה כ"מובלעת" מבודדת בלב הפרדסים, ללא תשתיות מים וחשמל סדירות.
• 1936-1948: במהלך מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט ומלחמת העצמאות משמשת השכונה כקן מגן דרומי-מזרחי ומוצב חוץ עבור פתח תקווה. מוקמות בה עמדות שמירה וסליקים של ארגוני ההגנה והאצ"ל (כגון הסליק המחתרתי ברחוב הושע פינת יונה).
• 1949-1950: בעקבות גלי העלייה הגדולים ל יהודי תימן, שעריה קולטת מאות עולים חדשים ומתרחבת באופן ניכר.
• 1952: שעריה חדלה מלהיות יישוב/מובלעת עצמאית ומסופחת רשמית לתחום השיפוט העירוני של פתח תקווה.
• המאה ה-21: השכונה, המתאפיינת בבנייה נמוכה ובבתי רכבת ותיקים, נכנסת לתהליכים נרחבים של התחדשות עירונית (פינוי-בינוי, תמ"א וחלופת שקד), לצד שימור אתרי המורשת ובתי הכנסת הוותיקים בלב השכונה.