שפדן / מתחם טיהור מים / ראשון לציון

ציר הזמן

• 1955:: הוקם איגוד ערים דן לביוב כמענה לזיהום החופים והנחלים במרכז הארץ משפכים גולמיים.
• שנות ה-60:: תחילת התכנון של מערכת שתאסוף את השפכים מכל ערי גוש דן ותעביר אותם דרומה, הרחק ממרכזי אוכלוסיה.
• 1970:: הפעלת השלב הראשון של המכון. הטיהור התבסס על אגני חימצון (בריכות ענק פתוחות) בחולות ראשון לציון.
• 1977:: תחילת פרויקט REUSE (השבה) - המים שעברו טיהור ראשוני הוחדרו לתת-הקרקע (דיפונה) לצורך סינון טבעי באקוויפר.
• 1987:: חניכת השלב השני והחשוב ביותר - המכון הופך ממערכת של בריכות פתוחות למכון מכני-ביולוגי (ACTIVATED SLUDGE). שיטה זו מאפשרת טיפול בכמויות אדירות של שפכים בשטח קטן יחסית וברמת טיהור גבוהה מאוד.
• שנות ה-90:: הרחבת מערך החדרה והשבת מי קולחין לדרום הארץ (קווי "נגב") עבור חקלאות.
• 2000-2010:: המאבק הסביבתי להפסקת הזרמת הבוצה (הפסולת המוצקה של השפכים) לים התיכון..
• 2008:: תחילת הקמת המערך לטיפול בבוצה בשיטת עיכול אנאירובי, המאפשרת להפוך את הפסולת לדשן ולייצר חשמל (ביוגז).
• 2017:: הפסקת הזרמת הבוצה לים באופן סופי. השפד"ן הופך למתקן הפועל בשיטה של "אפס פסולת".
• 2020-כיום:: שדרוג המכון לטכנולוגיות סינון מתקדמות נוספות. השפד"ן מספק כ-140 מיליון מ"ק מים בשנה לחקלאות בנגב (כ-70% מצריכת המים החקלאיים שם)