כנסיית סנט אנדריאוס היוונית קתולית / עכו

ציר הזמן

• המאה ה-12 וה-13 (התקופה הצלבנית):: בתקופת השלטון הצלבני בעכו, הוקמה ברובע הטמפלרים כנסיית רובע גותית מפוארת שהוקדשה לאנדראוס הקדוש. הכנסייה הייתה מבנה בזיליקאי תלת אפסידלי בעל חמישה מפרצים, ונחשבה לאחד המבנים הדתיים המרשימים והגבוהים בעיר הצלבנית.
• 1291:: עם כיבוש העיר על ידי הממלוכים בראשות הסולטן אל-אשרף חליל, נחרבה עכו כמעט כליל. כנסיית סנט אנדריאוס נפגעה קשות, גגה קרס, והיא עמדה בהריסותיה במשך מאות שנים. חלקי עיטורים וכתובות מן המבנה הצלבני ההרוס נלקחו לאורך השנים כחומרי בנייה שימושיים למבנים אחרים בעיר.
• ראשית המאה ה-18: הקהילה היוונית-קתולית (המלכיתית) בעכו מתגבשת וגדלה, בייחוד לאחר הפילוג הרשמי מהכנסייה היוונית האורטודוקסית בשנת 1724 והצטרפות לחסות האפיפיור ברומא.
• 1765:: תחת שלטונו הסובלני של דאהר אל-עומר מושל הגליל שקידם את התיישבותם של נוצרים ויהודים בעכו כדי לפתח את הכלכלה, מוקמת הכנסייה מחדש, המבנה נבנה ישירות מעל שרידי המסד, הקשתות ואולמות התווך של הכנסייה הצלבנית הקדומה.
• המאה ה-19 וה-20:: אל פנים הכנסייה מובא אקונוסטאזיס (קיר איקונות) מפואר מעץ מגולף, המפריד בין אולם התפילה, לבין המזבח. האיקונות עצמן צוירו ברובן על ידי אמנים מסוריה ומיוון במהלך המאה ה-19, והן מתארות את חיי ישו מריה והקדושים. בצמוד לכנסייה נבנה מבנה מגורים ששימש במשך תקופה מסוימת כמקום מושבו הרשמי של הארכיבישוף של העדה היוונית-קתולית בגליל, עד להעתקת המושב המרכזי לחיפה.
• המאה ה-20:: הכנסייה עוברת תהליכי שיקום ותחזוקה פנימיים כדי לשמר את קיר העץ הרגיש ואת ציורי הקיר.