גן לאומי תל חצור / איילת השחר

ציר הזמן

• המאות ה-18-19: לפנה"ס : העיר העליונה והתחתונה נבנות ומבוצרת, חצור הופכת למטרופולין הגדול בארץ ישראל ולמרכז מסחר בינלאומי. היא מוזכרת בכתבי המארות המצריים ובארכיוני הממלכה במארי שבמסופוטמיה.
• המאות ה-14-15 לפנה"ס: שיא פריחתה של העיר הכנענית. חצור מקיימת קשרי מסחר עם מצרים (מוזכרת במכתבי אל-עמארנה), מצידון, ומייבאים אליה כלי חרס מיקניים וקפריסאים.
• המאה ה-13 לפנה"ס (משוער): העיר הכנענית נחרבת כליל בשריפה עזה. שכבת האפר והשריפה המאסיבית שנחשפה בחפירות מיוחסת במחקר לחורבן המתואר בספר יהושע (פרק יא) בידי שבטי ישראל.
• המאה ה-10 לפנה"ס: המלך שלמה (או מלכי בית עומרי) מבצר מחדש את העיר העליונה. בתקופה זו נבנים "שער שלמה" האופייני (שער ששת התאים) וחומת הסוגרים.
• המאה ה-9 לפנה"ס: בתקופת אחאב/בית עומרי מוקם מפעל מים תת-קרקעי אדיר ממדים, הכולל פיר עמוק החצוב בסלע ומנהרה המובילה אל מי התהום כדי להבטיח אספקת מים בעת מצור.
• 732 לפנה"ס: תגלת פלאסר השלישי, מלך אשור, כובש את הגליל ומחריב את חצור הישראלית כליל. תושביה מוגלים, והעיר אינה חוזרת עוד למעמדה כמעצמה עירונית.
• 1955-1958: משלחת ארכיאולוגית גדולה בראשות יגאל ידין מתחילה בחפירות נרחבות בתל. החפירות חשפו את שכבות העיר הכנענית והישראלית והפכו לאבן דרך בארכיאולוגיה המקראית.
• 2005: ארגון אונסק"ו מכריז על תל חצור (יחד עם תל מגידו ותל באר שבע) כאתר מורשת עולמית בזכות חשיבותו האוניברסלית להבנת התקופה המקראית.