תל יזרעאל

ציר הזמן

• אלף 4 עד אלף 2 לפני הספירה: התקופה הניאוליתית והכלקוליתית. ממצאים דלים של כלי חרס מעידים על נוכחות אנושית ראשונית באזור מעיין יזרעאל הסמוך.
• תקופת הברונזה הקדומה והתיכונה: באתר עצמו נחשפו שרידי יישוב קטנים וחרסים מתקופות אלו, אך נראה כי האתר לא היה עיר מבוצרת מרכזית בתקופה כנענית זו.
• המאות ה-8-11 לפני הספירה: יזרעאל נזכרת לראשונה במקרא בהקשר להיערכות צבא שאול המלך לפני המלחמה הגורלית בגלבוע נגד הפלישתים. (שמואל א', כ"ט, א'). המלך עמרי ובנו אחאב מקימים באתר מתחם מלכותי מבוצר עצום. נחשף מתחם מלבני מונומנטלי. זו גם זירת סיפור כרם נבות היזרעאלי. מרד יהוא, המלך יורם והמלכה האם מומתים ביזרעאל על ידי יהוא. האתר נחרב סופית עם מסעות הכיבוש האשורים.
• המאה ה-6- לפני הספירה עד המאה ה-4 לספירה: האתר מיושב מחדש ככפר קטן. במדרונות התל נחצבו מערות קבורה רבות. בתקופה הרומית היישוב מתרחב ונודע בשם סטראטון לפי המקורות הנוצרים, אוסביוס מקיסריה מתאר אותו כתחנת דרכים חשובה בין בית שאן ללגיו (מגידו).
• המאה ה-4-13 לספירה: היישוב ממשיך להתקיים ככפר חקלאי גדול. נחשפו שרידי כנסייה או מבנה ציבורי גדול ובו רצפות פסיפס במדרון המערבי. האתר נכבש על ידי הצלבנים ומכונה על פי המקורות הלטיניים בשם גרין. הם מקימים במקום מצודה קטנה וכנסייה. בשנת 1183, צבאו של צלאח א-דין עובר באזור ומתעמת עם הכוחות הצלבניים ליד מעיין יזרעאל.
• המאות 13-20: הישוב הופך לכפר ערבי בשם זרעין. הכפר זרעין גדל. במהלך המאה ה-19, משפחת אל-עומר מקימה בראש התל מבנה מבוצר בן שתי קומות, שחלק מקירותיו נראים על התל עד היום. חוקרי ארץ ישראל במאה ה-19 מתארים כפר עני הבנוי על גבי עתיקות.
• 1948: הכפר זרעין שימש כבסיס קדמי לכוחות "צבא ההצלה" של קאקג'י וכוחות ערביים מקומיים שחסמו את התחבורה היהודית בעמק. לאחר מספר ניסיונות, הכפר נכבש ב-28 במאי 1948 על ידי חטיבת יפתח ותושביו עזבו אותו.
• שנות ה-50: ממערב לתל מוקם קיבוץ יזרעאל, האתר מוכרז כגן לאומי.
• 1990-1996: "משלחת חפירות יזרעאל" הגדולה של אוניברסיטת תל אביב ובית הספר הבריטי לארכיאולוגיה חושפת את מתחם הברזל המונומנטלי ומגדירה מחדש את הארכיאולוגיה של האתר.