שמורת הטבע תל קריות / מדבר יהודה

ציר הזמן

• תקופת המקרא:: ראשית ההתיישבות באתר. המקום מזוהה על ידי מרבית החוקרים עם היישוב המקראי קריות חצרון הנזכר בספר יהושע (ט"ו, כ"ה) כאחת מערי גבול יהודה בדרום.
• התקופה הרומית והביזנטית:: היישוב מתרחב משמעותית והופך לכפר גדול המשתרע על פני מאות דונמים. . באתר נבנים מבני אבן ציבוריים, בורות מים רבים ומערות מגורים. בנוסף, מתבססת המסורת הנוצרית הקושרת את שם המקום לעיר מוצאו של יהודה איש קריות.
• התקופה המוסלמית המוקדמת:: בעקבות שינויים פוליטיים וכלכליים באזור דרום הר חברון וספר המדבר, היישוב הבנוי על התל הולך ומצטמצם עד לנטישתו, והופך לאתר עיי חרבות המוכר בערבית כ"ח'רבת אל-קריותיין". המקום משמש בעיקר כמרחב נדידה ורעייה של שבטים בדואים.
• 1981:: מדינת ישראל הכריזה רשמית על "שמורת תל קריות". ההכרזה נועדה להגן על ערכי הטבע הייחודיים של אזור תת-ספר ים-תיכוני זה, ובמיוחד על ריכוזי פריחה המרשימים של גביעונית הלבנון (הגרסה המדברית שלה) ואירוס שחום.
• 2020:: מכון דש"א (דמות שעורכת ארץ) מפרסם סקר מקיף על אגן נחל צאלים עליון ובקעת קריות. הסקר מגדיר את הבקעה כבית גידול רגיש במיוחד המהווה מסדרון אקולוגי קריטי. בעקבות הממצאים, מקודמת תוכנית להרחבת השמורה ב-3333 דונמים נוספים כדי להגן על שטחי הלס מפני רעיית יתר ורכב שטח.