תל לכיש

התל מזוהה עם העיר לכיש, שהייתה בזמנו שנייה בחשיבותה רק לירושלים בממלכת יהודה. העיר התהדרה בחומה מרשימה וארמון אדיר ממדים, שנחשב לארמון הגדול ביותר הידוע בארץ בתקופת שלהי בית ראשון. מיקומו של התל בגבול שבין הרי יהודה והשפלה, סמוך ליישוב לכיש ובקרבת העיר קריית גת. באתר נחשפו ממצאים רבים המשתלבים הן בתיאור המקראי והן בתבליטי לכיש המפורסמים שהתגלו בארמונו של המלך האשורי סנחריב בבירתו נינוה. שטחו של התל משתרע על פני כ-124 דונם, והוא זוהה לראשונה על ידי החוקר האמריקאי ויליאם אולברייט בשנת 1926. בשנת 1994 הוכרז האתר כגן לאומי.