אנדרטת תל מוטילה / אלמגור

ציר הזמן

• יולי 1949: נחתם הסכם שביתת הנשק בין ישראל וסוריה. במסגרתו נקבעים "שטחים מפורזים" ממזרח לירדן ולכנרת שבהם אסורה פעילות צבאית. האזור סביב תל מוטילה הופך הלכה למעשה לשטח הפקר ללא נוכחות ישראלית קבועה.
• תחילת 1951: הקרן הקיימת לישראל מתחילה בעבודות לייבוש אגם החולה והרחבת ערוץ הירדן. הסורים מתנגדים לעבודות ומתחילים לפתוח באש לעבר עובדים ישראלים באזור המפורז, דבר שמוביל למתיחות ביטחונית גבוהה בגזרה.
• 2 במאי 1951: חיילים סורים, חלקם בלבוש אזרחי, חוצים את נהר הירדן ונכנסים אל השטח המפורז באזור כורזים (שבו נמצא היום מושב אלמגור). הם משתלטים על שלוש גבעות אסטרטגיות השולטות על האזור: תל אל-מוטילה, מוצב "השפך" ומוצב הדמות".
• 3-5 במאי 1951: צה"ל שולח כוחות לגרש את הסורים. הלחימה מתפתחת לקרב דמים קשה שנמשך כחמישה ימים, בהשתתפות גדוד מילואים 34 וחטיבת גולני (בייחוד גדוד 13). הקרב מתאפיין בתנאים קשים: סלעי בזלת מקשים על התנועה, מחסור במים ותחמושת, וקשיי תקשורת חמורים מאחר שחלק גדול מהלוחמים היו עולים חדשים שלא שלטו בעברית ולא עברו הכשרה מספקת.
• 6 במאי 1951: לאחר לחימה עיקשת של מטוסי ספיטפייר של חיל האוויר, הכוחות הסוריים נסוגים בחזרה אל מעבר לירדן. מחיר הקרב היה כבד מנשוא: 41 לוחמי צה"ל נפלו בקרב ולמעלה מ-70 נפצעו. הקרב נחשב לאחת מתקריות האש הקשות ביותר בין המדינות בתקופה זו.
• 1961: על הגבעות שבהן התחולל הקרב מוקמת היאחזות נח"ל, אשר הופכת בשנת 1965 למושב העובדים אלמגור. הנוכחות האזרחית הישראלית מבססת את הריבונות באזור.
• 1997: בשולי מושב אלמגור, בנקודה הצופה אל אתר הקרב, הכנרת ושפך הירדן, נחנכת אנדרטה שתוכננה על ידי האדריכל יהודה (יונה) יהב ובנויה מבסיס עגול שעליו שני סלעי בזלת מוארכים וכהים, לצד לוחות ברונזה המגוללים את סיפור הקרב.