תל שקמונה / חיפה

ציר הזמן

• המאות ה-16 עד ה-13 לפני הספירה: האתר מוקם כיישוב כנעני קטן סמוך לים. במקום נמצאו שרידי מבנים, קברים וחרסים המעידים המעידים על קשרי מסחר ימיים ענפים עם קפריסין והעולם האגאי.
• המאות ה-12 עד ה-11 לפני הספירה: היישוב הכנעני נחרב (ייתכן שבעקבות פלישת גויי הים). לקראת המאה ה-11 לפני הספירה מוקם יישוב חדש המציג תרבות חומרית מעורבת - אלמנטים פיניקיים מקומיים לצד השפעות פלשתיות וישראליות קדומות.
• המאות ה-10 עד ה-8 לפני הספירה: שקמונה הופכת למעצמת ייצור צבע ארגמן ותכלת תחת השפעה פיניקית ישירה. האתר מוקף חומת סוגרים ובתוכו נבנים מבני תעשיה מורכבים. בחפירות המודרניות נמצאו עשרות קנקנים המכילים משקעי צבע ארגמן, לצד כלי חרס ייחודיים ובתי בד ששימשו כחלק מתהליך הייצור הכימי.
• סוף המאה ה-8 עד ה-6 לפני הספירה: בשנת 732 לפני הספירה, מסע הכיבוש של תגלת-פלאסר השלישי האשורי מביא לחורבן קשה באתר. עם זאת, התעשייה משתקמת במהירות תחת שלטון אשור ובבל בשל הרווחיות הכלכלית העצומה של הפקת הארגמן.
• המאות ה-6 עד ה-4 לפני הספירה: האתר משגשג תחת השלטון הפרסי ומנוהל ככל הנראה על ידי הפיניקים מצור או מצידון. בתקופה זו היישוב מתרחב משמעותית אל מחוץ לתל ונבנה בתוכנית היפודמית (רשת רחובות שתי וערב מסודרת).
• המאה ה-3 לפני הספירה: התל עצמו משנה את תפקודו והופך בעיקר לרובע מגורים הבוצר ומצודה צבאית השולטת על דרך החוף הים-תיכונית. האתר מוזכר לראשונה בכתבים היסטוריים אצל יוסף בן מתתיהו (בספרו "קדמוניות היהודים") בשם "שקמונה", בהקשר למסע המלחמה של תלמי התשיעי לתירוס (103 לפני הספירה).
• המאות ה-4 עד ה-7 לספירה: שקמונה מגיעה לשיא גודלה הפיזי כעיר חוף נוצרית ויהודית משגשגת, המשתרעת על פני עשרות דונמים במישור שסביב התל. בתקופה זו נבנים מנזר ביזנטי גדול, כנסיות ומבני ציבור מפוארים המעוטרים ברצפות פסיפס מרהיבות בעלות דגמים גיאומטריים וצמחיים (חלקם מוצגים כיום במוזיאוני חיפה).
• המאה ה-7 לספירה: העיר סופגת מכה אנושה במהלך הפלישה הפרסית-סאסאנית (614 לספירה). זמן קצר לאחר מכן, עם הכיבוש הערבי, (638 לספירה), האתר ננטש סופית ותושביו עוברים ככל הנראה ליישוב השכן - חיפה הקדומה (באזור בת גלים/עיר תחתית של ימינו). האתר הופך לשממה ארכיאולוגית.