תל יקנעם / יקנעם

ציר הזמן

• 3300-2200 לפני הספירה: תחילת ההתיישבות על סלע האם של התל. נחשפו ממצאים קרמיים עשירים וטביעות חותם גליל. לא שרדו מבנים ארכיטקטוניים מתקופה זו.
• 2000-1500 לפני הספירה: תחילת הבנייה המסיבית באתר. בתחילה נחצבו מערות קבורה, ובהמשך הוקמה מערכת ביצור חזקה הכוללת חומה חלקלקה ומגדל בעובי של כ-3 מטרים. בין הממצאים באתר נתגלתה חרפושית הנושאת את שמו של פרעה אמנמחת השלישי.
• 1200-1550 לפני הספירה: העיר מוזכרת לראשונה בכתובים ברשימהת הערים הכבושות של פרעה תחותימס השלישי. הארכיאולוגיה חושפת מבני מגורים גדולים ותעשיית קדרות מקומית לצד כלי יבוא מקפריסין ומיקנה, המעידים על קשרים מסחריים ענפים.
• 1000-1200 לפני הספירה: העיר מוזכרת בספר יהושע כאחת מערי הלויים בנחלת זבולון. הממצאים מראים יישוב קטן יותר בעל אופי חקלאי, אשר חרב בשריפה עזה לקראת סוף התקופה.
• 732-1000 לפני הספירה: יקנעם הופכת לעיר מחוז מבוצרת וחשובה בממלכת ישראל. באתר נבנית מעאכת ביצורים כפולה ומערכת אגירת מים מתקדמת. העיר נחרבת כליל בשנת 732 לפני הספירה במהלך מסע הכיבוש של תגלת-פלאסר השלישי האשורי.
• המאות ה-6 עד ה-1 לפני הספירה: היישוב משתקם כעיר פרזות תחת השלטון הפרסי והפיניקי, ומוזכר במקורות היווניים כ"קיימונט". בתקופה ההלניסטית נבנה בראש התל מגדל שמירה רבוע גדול המנצל את המיקום האסטרטגי.
• המאות ה-1 עד ה-7 לספירה: הגיאוגרף אוסביוס מקיסריה מזכיר את המקום ב"אונומסטיקון" ככפר קטן בשם Cammona. בתקופה הביזנטית נבנית באתר כנסייה גדולה ובסיס היישוב נעתק בהדרגה לכיוון המדרונות העממיים.
• המאות ה-12-13 לספירה: המקום זוכה לעדנה מחודשת כמרכז סניוריאלי (נחלה פאודלית) קטן בשם Caimont. הצלבנים מקימים מבצר בראש התל המגן על המעבר לעמק יזרעאל וכנסייה חדשה על חורבות הביזנטית. המבצר נכבש על ידי צלאח א-דין ב-1187 אך חוזר זמנית לידיים נוצריות.
• המאות ה-14 -18 לספירה: האתר הופך לכפר ערבי קטן בשם קיימון. במאה ה-18, השליט הגלילי דאהר אל-עומר בונה מצודה על התל כחלק ממערך ההגנה והשליטה שלו באזור. בהמשך ננטש המקום סופית עד לעת החדשה.