בית הכנסת העתיק / מעון / צומת מעון / נירים

במקום זה שכן יישוב יהודי בשם מעון, המזוהה עם "מנואיס". היישוב הגיע לשיאו בתקופה הביזנטית, במאות ה-5 וה-6. המבנה ידוע בעיקר בזכות רצפת הפסיפס הצבעונית שאורכה 10.2 מטרים ורוחבה 5.4 מטרים, אך רק מחציתה המערבית השתמרה. למעט שרידי הפסיפס, כל שנותר בחורבת מעון הוא בור מים ושני מבנים. בית הכנסת נחשף בעת סלילת הכביש הסמוך בשנים 1957–1958. אורכו של המבנה 17 מטרים ורוחבו 15 מטרים. תקרתו הייתה עשויה קורות עץ וטין, והוא כלל שלוש סיטראות שביניהן הפרידו שתי שדרות, ובכל אחת מהן ארבעה עמודים. באמצע המאה ה-6 נפרץ הקיר הצפוני–מזרחי של בית הכנסת, והותקן בו פסיפס הפונה לכיוון ירושלים.