בית האומניות / נאות סמדר

ציר הזמן

• 1989-1991:: קבוצת חברים ירושלמים, תלמידיו של מורה הדרך יוסף (ספי) ספרא, עולים לקרקע על שרידיו של קיבוץ נטוש בשם "שיזפון". הם מקימים קהילה שיתופית-אקולוגית שמטרתה לחקור שאלות חיים, שיתוף פעולה והתבוננות דרך עשייה יומיומית.
• 1991:: כחלק מהרצון ליצור מקום לעבודה עצמית ויצירה משותפת, עולה הרעיון להקים מבנה מרכזי שיאגד תחתתיו את כל בתי המלאכה והסדנאות של המשק. הוחלט כי המבנה לא ייבנה על ידי קבלן חיצוני, אלא יתוכנן וייבנה כולו בעבודת יד על ידי חברי הקיבוץ כתרגיל ממושך בשיתוף פעולה.
• 1992:: חברי הקיבוץ מתחילים להניח את היסודות. הבנייה נעשית ללא תוכנית אדריכלית סופית וקשיחה מראש; העיצוב מתפתח באופן דינמי ואורגני תוך כדי תנועה, בהתאם ללמידה המשותפת ולצרכים המשתנים.
• שנים :1993-2000:: במהלך הבנייה, חברי הקיבוץ לומדים ומפתחים שיטות ייחודיות :בידוד המבנה על ידי לבני בוץ ואדמה המותאמים לאקלים המדברי הקיצוני. פיתוח טכניקה ייחודית ליציקת רצפות פסיפס מורכבות. פיסול ועיצוב תבליטים ועיטורים אמנותיים ישירות בתוך הבטון והטיח של קירות המבנה. במרכז המבנה מוקם מגדל הצינון הפסיבי המפורסם. המגדל נבנה בהשראת אדריכלות מזרח-תיכונית קדומה.
• 2007 : לאחר 15:: שנות עבודה אינטנסיביות, בהן כמעט כל חברי הקיבוץ והמתנדבים לקחו חלק פיזי בבנייה, בניקוי, ביציקה ובפיסול - חנוכת בית האומנויות מושלמת. המבנה הופך ללב האמנותי והתיירותי של היישוב.
• המאה ה-21:: המבנה מאכלס 14 בתי מלאכה פעילים של אמני המקום בתחומים מגוונים: צורפות, קרמיקה, נגרות אומנותית, ויטראז' וזכוכית, טקסטיל ומשי, נייר ועוד.
• 2020 ואילך: המבנה הופך למוקד משיכה פופולרי במיוחד עבור מטיילים, צלמים ואדריכלים מכל העולם, וזוכה לחשיפה נרחבת מדיה בשל חזותו הבלתי שגרתית המנוגדת לנוף המדברי הצהוב.