הגנים הבהאיים / עכו

ציר הזמן

• 1870:: עודי ח'מאר, סוחר עשיר מעכו, בונה אחוזה מפוארת בלב אזור כפרי מצפון לעכו (המבנה המרכזי הקיים באתר עד היום). הוא קורא למקום "אל-בהג'ה" - מקום התענוג או השמחה. בעקבות מגפת דבר שפורצת באזור, ח'מאר ומשפחתו נוטשים את האחוזה.
• 1879:: לאחר שנים של מאסר ושהות בתוך חומות עכו, העדויות על בריאותו הרופפת של בהאא אללה (כינויו של מירזא חוסיין עלי נורי, הנביא ומייסד הדת הבהאיית, הוא הוגלה על ידי העות'מאנים לעכו בשנת 1868) מובילות להקלה בתנאיו. האחוזה נשכרת (ומאוחר יותר נרכשת) עבורו. הוא עובר לגור בה, מקבל בה מבקרים וכותב בה רבים מכתביו המאוחרים. בשלב זה מתחיל טיפוח ראשוני מאד של הצמחייה סביב הבית.
• 29 במאי 1892: בהאא אללה הולך לעולמו באחוזה ונקבר במבנה קטן הצמוד אליה. מקום קבורתו הופך ל"קבלה" הבהאית - הכיוון אליו פונים מאמינים מכל העולם בעת התפילה, והמקום הקדוש ביותר עבורם. האחוזה והחצרות הסובבות אותה מקבלות מעמד דתי עליון.
• 1921-1957:: שוגי אפנדי (נכדו של עבד אל-בהאא והמנהיג העליון באותה תקופה) לוקח על עצמו את משימת תכנון ופיתוח גנים המקיפים את המקדש. הוא מעצב את הגנים הגיאומטריים המעגליים המשלבים אלמנטים קלאסיים, פרסיים ואירופאיים, ומביא לצמיחתם של השבילים הרחבים, עצי הברוש, ופסלי האבן הייחודיים.
• 2008:: ארגון אונסק"ו הכריז על המקומות הקדושים לבהאיים בחיפה ובעכו (ובתוכם מתחם אל-בהג'ה בעכו) כאתרי מורשת עולמית. הוועדה מדגישה את ערכם התרבותי והרוחני יוצא הדופן עבור האנושות, ואת האדריכלות הנופית הייחודית של הגנים.