מערות הפעמון / בית גוברין

מערות הפעמון נושאות את שמן בשל צורתן הייחודית, המזכירה פעמון. המערות מתאפיינות בפתח קטן בראשן, ממנו החלה החציבה פנימה תוך התרחבות כלפי הדפנות. שיטה זו אפשרה לתקרת המערה להישאר יציבה ללא סכנת קריסה. במהלך החציבה חוברו רבות מהמערות זו לזו, ובחלקן נפרצו פתחים צדדיים להקלת הוצאת חומרי החציבה. הגן הלאומי בית גוברין כולל מאות מערות פעמון, שחלקן מחוברות באמצעות מנהרות תת-קרקעיות. בין המערות הבולטות נמצאת מערת הקולומבריום, שבה נחצבו בקירות שורות של תאים משולשים. לפי השערות, שימשו תאים אלה לגידול יונים (קולומבריום – "שובך" בלטינית, לא ביוונית). מרבית החציבה במערות אלו התבצעה ככל הנראה בתקופה הביזנטית והרומית המאוחרת, ולא בתקופה הערבית הקדומה.