המנזר הבנדיקטיני / אבו גוש

המנזר הבנדיקטיני באבו גוש הוא אחד השרידים הצלבניים המרשימים והשמורים ביותר בארץ ישראל. הוא הוקם במהלך המאה ה-12 על ידי חברי המסדר ההוספיטלרי, אשר זיהו את המקום כ"אמאוס" המקראית המוזכרת בברית החדשה. כנסיית המנזר נבנתה בסגנון רומנסקי ואקלקטי מעל מעיין טבעי, וקירותיה עוטרו בפרסקאות ביזנטיים מרהיבים שחלקם שרדו עד ימינו. לאחר תבוסת הצלבנים בקרב קרני חיטין בשנת 1187, ננטש המבנה ושימש לאורך מאות שנים כאורווה וכמחסן עבור תושבי האזור. בשנת 1873 העניקה הממשלה העות'מאנית את המקום לממשלת צרפת, ובשנת 1900 הגיעו אליו נזירים בנדיקטינים מצרפת אשר שיקמו את המבנה, הקימו את המנזר מחדש והחזירו לו את תפקידו הדתי. המקום מהווה כיום סמל לשקט, לאדריכלות עתיקה ולקיום משותף.