המקדש הכנעני / נהריה

ציר הזמן

• ראשית המאה ה-18 לפנה"ס: המקדש הקדום מוקם. נבנה מבנה ריבועי קטן ולצידו במת פולחן עגולה ופתוחה בקרבת מעיין מים מתוקים וחוף הים. המקום שימש לתקרובות, נסכים והקרבת קורבנות.
• המאה ה-17 לפנה"ס: הרחבת האתר. מצפון לבמה נבנה מקדש מלבני חדש (בניין רוחב עם פתח לכיוון דרום). המבנה המקורי בוטל ושרידי קירותיו שולבו בהרחבת במת הפולחן, תוך הוספת מדרגות. ממערב לבמה הוסף מתקן נסכים (המזוהה כגת לייצור יין פולחני).
• סוף המאה ה-17 עד אמצע המאה ה-16 לפנה"ס: שיא הפעילות במקדש. למבנה הראשי הוספו חדרים אגפיים ממזרח וממערב, ובמת הפולחן הורחבה שוב. בתקופה זו הושארו באתר מנחות רבות: צלמיות כסף וברונזה, תבנית יציקה מאבן של האלה, כלי קיבול בעלי שבע קעריות, מקטרים ופסלוני יונים מחרס.
• כ-1550 לפנה"ס: נטישת המקדש והפסקת הפעילות הפולחנית באתר.
• המאות ה-5-6 לספירה: התיישבות אזרחית מצומצמת על הגבעה, ללא זיקה פולחנית למקדש הקדום שהיה קבור תחת שכבות עפר וזיפזיף.
• 1947: גילוי האתר במהלך עבודות פיתוח. עמנואל בן-דור עורך חפירות הצלה מטעם מחלקת העתיקות של המנדט הבריטי, מזהה את המבנה כמקדש כנעני ומחלץ ממצאים ראשונים.
• 1954-1955: חפירות נרחבות בניהולו של פרופ' משה דותן מטעם אגף העתיקות של מדינת ישראל. דותן מגדיר את שלושת שלבי הבנייה וחושף את תבנית היציקה של האלה אשרה ואת במת הפולחן.
• שנות ה-60 ואילך: הממצאים הקטנים (צלמיות, תבניות יציקה וכלי פולחן) מועברים לתצוגה במוזיאון רוקפלר ובמוזיאון ישראל. יסודות המקדש והבמה משומרים באתר, בלב שכונת מגורים בנהריה.