חצר הקיבוץ / נצר סרני

ציר הזמן

• 1895-1900: תחילת ההתיישבות במקום המכונה "ביר סאלם". יוהאן לודוויג שנלר (מייסד בית היתומים שנלר בירושלים) רוכש את האדמות ומקים חווה חקלאית. במהלך תקופה זו נבנים מבני המשק הראשונים, בהם בית המנהל (הנודע כיום כ"הבית הלבן"), רפתות, מחסנים ומתקני מים.
• 1917-1918: החווה נתפסת על ידי הצבא הבריטי. המקום משמש כמפקדה הראשית של הגנרל אדמונד אלנבי במהלך המערכה על ארץ ישראל.
• 1918-1948: המקום מוחזר לניהול גרמני כחלק מנכסי המוסד של שנלר, ומתפקד כחווה חקלאית פעילה עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה, אז מוגדר המקום כ"רכוש אויב" ומולאם על ידי השלטונות הבריטיים.
• יוני 1948: המקום נתפס על ידי כוחות צה"ל. מיד לאחר מכן, ב-20 ביוני 1948, עולים לקרקע חברי "קיבוץ בוכנוואלד" - קבוצת ניצולי שואה שהקימה את הכשרת החלוץ הראשונה על אדמת גרמניה לאחר השחרור. הם מתיישבים במבני החווה ההיסטוריים והופכים את החצר למרכז החיים והמשק הקיבוצי.
• 1952: בעקבות הפילוג בקיבוץ המאוחד, הקיבוץ קולט חברים נוספים ומשנה את שמו הרשמי לנצר סירני (על שם הצנחן אנצו סירני). חצר המשק ממשיכה להתרחב ולשמש כליבתו הכלכלית של הקיבוץ.